הרכבי ערן, רבן אייל

סיור הכורמים  נערך לדרום צרפת באזור provence ו- languedoc .במהלך הסיור ביקרנו בכרמים יקבים ובתערוכה החקלאית במונפלייה.

אזור שאטונפ-די- פאפ.

אזור היין שאטונפ-די-פאפ שוכן צפונית לאביניון על גדות נהר הרון. אזור גידול וותיק מאד. למעשה הראשון שהגדיר עצמו כאפלסיון דאוריג'ין קונטרולה בתחילת המאה ה- 19. אחד האזורים האיכותיים ביותר בפרובנס ובצרפת כולה. באזור כ32- אלף דונם כרמים המייצרים כ14- מליון בקבוקים בלמעלה מ300- יקבים. באזור מותרים לגידול 14 זנים, 8 מהם אדומים. הזנים האדומים העיקריים הם גרנאש נואר, מורוודריי וסירה. בלבנים גרנאש נואר, רוסאן וקלרט. הכרמים מגודלים בגביע . ישנם זנים כגון סירה שמותר להדלותם בהדליה נמוכה יחסית. נוטעים בצפיפות של כ400- גפנים לדונם. רוב הפעולות מתבצעות בטרקטורים מעל לשורה. האזור שוכן בעיקרו על אפיקו הקדום של נהר הרון, ולכן קרקעותיו מתאפיינים בשפע של חלוקי נחל די גדולים. לעיתים החלוקים מחסים את פני הקרקע לחלוטין. יש הטוענים שחלוקי הנחל עוזרים בהבשלת הענבים ע"י פליטת החום שצברו ביום. הלילות בסוף הקיץ קרים מידי, פליטת החום בלילה מהחלוקים מונעת מהענבים להגיע לטמפ' נמוכות מידי.

ביקור ביקב שאטו בוקסטל,

מארח מייקל רייקן

שאטו בוקסטל היינו אחד היקבים המובילים באזור שאטונפ-די-פאפ. ליקב 800 דונם כאשר חלק קטן מכרמיו נמצאים מעבר לאוטוסטרדה באזור שמוגדר כבר קוט-די-רון. נבצרים יבולים מתחת ל700 ק"ג לדונם. היקב מיצר כ400- אלף בקבוק בשנה.

היקב מקפיד לגדל את 14 הזנים המותרים באזור כדי לשמר את המסורת . אולם הזנים המובילים הם גרנאש ומורוודריי במידה שווה 30% כל אחד. 10% מהזן סירה ו10%- קונואז - זן אופיני לאזור, הבשלתו מאוחרת גרגר גדול צבע בעיתי תרומתו בפירותיות. 5% סנסו (אחד ההורים של הארגמן). בלבנים רוסאן וגרנאש בלאן בעיקר.

היקב מיחס לטרואר בהם נטועים כרמיו את עיקר הסיבה לאיכות יינותיו. ליינן ולתהליך היצור חלק קטן בתוצאה. ולכן היקב עבר כבר לפני 35 שנה לגידול מבוקר של שימוש בכימיקלים כדי לא לפגוע בקרקע ובאיזון הטבעי. "לא מדובר בגידול ביולוגי אלא לוגי" מציין מייקל. בשטח הובחנו טבליות לבילבול עשים. הדישון הבלעדי היינו בקומפוסט המפוזר בין השורות שבוצע בזמן ביקורינו.

הכרמים בני 55 שנה. אולם בכרם ניתן לראות גפנים מגילים שונים, מבצעים נטיעת מילואים כל חורף. ראינו ביצוע גומות לקראת החורף בהם יינטעו הגפנים. בגומות ניתנות מנות יפות של קומפוסט.

הבציר ידני בלבד. מתחיל בסוף אוגוסט ומסתיים בתחילת אוקטובר. סנסו נבצר ראשון, אחריו הסירה והמורוודריי, ואז הלבנים. לבסוף הגרנאש נואר ומסיימים בקונואז.

הענבים מגיעים ליקב ועוברים מיון. הענבים האדומים מותססים בחביות עץ גדולות  של 7000 ליטר. לאחר גמר התסיסה מבצעים אסמבלאש (שילוב הזנים ביחסים הרצויים). היין האדום מוכנס לחביות עץ ישנות (עד 100 שנים לעיתים). החביות הגודל של כ5000- ליטר . היין מתיישן בחביות 8-14  חודשים. שנתיים מהבציר מבוקבק היין ונשלח לתקופת התיישנות נוספת בבקבוק.

היינות הלבנים מיוצרים בעיקר מענבי רוסאן ( 80%). כשליש מותסס בחביות עץ חדשות.

טעימה:         

בוקסטל 2000, לבן – מצוין , טעמים מיוחדים.

בוקסטל 1997, אדום- טוב, לטענת המארח מוקדם לפותחו, יין בוקסטל יש לפתוח רק לאחר 10 שנים.

בוקסטל 1986, אדום – יין מצוין רענן ועשיר, בהחלט מאשר את טענת המארח.

ביקור בדומאס גאסאק – Mas de Daumas Gassac

מארח: Aime Guibert בעל היקב.

יקב ייחודי, בהיקף של 400 דונם המייצר 200 אלף בקבוק ללא סיווג איכות ( AOC ). יינותיו נמצאים בין היינות האיכותיים בצרפת. היקב ממוקם כ25- ק"מ מערבית למונפילייה, בשיפולי ההרים בגובה 500 מ'.  הסיפור של היקב אחל כאשר פרופ' לגיאולוגיה מאוניברסיטת בורדו פגש בג'יברט ב1970- לאחר שרכש את המקום. וסיפר לו שאחוזתו יושבת על קרקעות הדומות בדיוק לקרקעות של החלקים האיכותיים ביותר במדוק שבאזור בורדו. כגון לאפיט ולאטור. הקרקעות עמוקות מאד חצציות מאד ואינן מחזיקות מים. ג'יברט אחל לטעת במקום זני בורדו.

הכרמים בנוסף להיותם על קרקע מיוחדת ממוקמים בעמק המנקז אויר קר מאד מההרים שמעליהם. הטמפ' בלילות הקיץ נמוכה מאד.

הזנים האדומים נטועים במדרונות העמק בקרקעות החצציות. 80% מהזנים האדומים נטועים בקברנה סובניון על כנות ריכטר 110 ו- 41 B . מדובר באוסף גדול של קלונים בחלקה. רוב הקברנה נלקח מחלקות ותיקות בבורדו ללא ציון קלונלי. ג'יברט מתנגד לשימוש בקלונים. לדעתו יש חשיבות לשונות הקיימת בזן, השילוב של אותה שונות נותן את היין המאוזן והמושלם. 20% הנותרים נטועים ב10- זנים אדומים נוספים: מלבק, מרלו, קברנה פרנק, סירה, טאנאט, נביולו, פינו-נואר, טמפרניו, מורוודריי וגרנאש. הזנים נלקחו מאזור מוצאם האופייני מכרמים וותיקים איכותיים.

הזנים הלבנים נטועים על הגבעות מסביב, שהן בעלי קרקעות אבניות גיריות. שרדונה ויונייה ופטיט-מנסאן מהווים 90% מהזנים הלבנים. קיימים עוד 17 זנים לבנים בכמויות קטנות עד גפנים בודדים. ג'יברט אוסף זנים מכל העולם ובודק אותם בכרמיו.

היקב שומר על יבולים נמוכים מאד. באדומים כ600- ק"ג לדונם ובלבנים כ400- ק"ג לדונם. הכרמים נטועים בצפיפות של 600 גפנים לדונם.

הכרמים בגידול אורגני. ההדברה היחידה שמשתמשים בה הנה מרק בורדו. לדעת ג'ברט הכימיקלים שמשתמשים בכרם הקונבנציונלי הורסים ומשמידים את המיקרופלורה שבקרקע. כתוצאה מכך מאבדים חלק חשוב של הטרואר. למיקרופלורה של הקרקע תפקיד מרכזי בטרואר, היא בעלת השפעה רבה על מרכיבי התירוש וטעמי היין. ג'יברט מיחס חשיבות לחורש הטבעי המקיף את הכרמים בבניית המיקרופלורה בכרם. בנוסף מיצרים קומפוסט מהחורש ומפזרים בכרם לקראת החורף.

הבציר היינו ידני בלבד לסלים של 20 ק"ג. הזנים האדומים נבצרים בנפרד ומותססים בנפרד. עשיית היין דומה לאזור מדוק, תסיסה ארוכה של 3 שבועות. לאחר התסיסה משולבים הזנים יחד ומוכנסים לחביות עץ אלון למשך 12 חודש. שביעית מהחביות מחודשות כל שנה. כל 3-4 חודשים מבצעים שפיה למיכל גדול לשם הוצאת השמרים מהחביות וערבוב היין בין החביות. לא מבוצע סינון.

זנים לבנים נבצרים יחדיו ומותססים יחדיו. לפני התסיסה מבצעים השהיה של עד 7 ימים בטמפ' של 10 מעלות במכלי נירוסטה. בגמר התסיסה לאחר כ3- שבועות היין מוכנס לחביות עץ חדשות למשך 4-8 שבועות.

טעימה:

DAUMAS GASSAC 2000 , לבן – יין מדהים, טעמי הויונייה בולטים עם גוף של שרדונה. לטענת המארחת רצוי לשתות תוך שנתיים לאחר מכן השרדונה משתלט. ( 200 פרנק)

DAUMAS GASSAC 1998, אדום – יין צעיר עשיר בטנינים, עדיין לא באיזון, גוף מעולה. (500 פרנק). לדעת ג'יברט יש להמתין 10 שנים בשתיית יין זה.

DAUMAS GASSAC 1989, אדום – יין מצוין

ביקור ביקב  סקאלי,  Skalli - Fortant de France   

האזור לונגדוק-רוסיון -  Langueduc Roussillon, בדרום צרפת.  היקב ממוקם בעיר SETE

היקב הוקם ב- 1988 כאשר האזור היה במשבר כלכלי חמור בגלל איכות יין נמוכה ומחירי ענבים בהתאם. היקב הוקם ע"י Skali שהגיע מאלג'יר והעביר את היקב שלו מאלג'יר לצרפת. היקב נמצא בחוזים עם למעלה ממאה כורמים וקואופרטיבים ברחבי לונגדוק- רוסיון.

צוות של 5 אגרונומים מבקרים אצל הכורמים המגדלים מ- 10 דונם עד 1000 דונם. הביקורים הם מידי שבוע תוך מתן המלצות.  היקב קשור עם 70.000 דונם כרמים וקולט  כ- 70.000 טון ענבים.

ליקב כ- 250 דונם איכותיים של קברנה, מרלו ושרדונה בהם יש טיפול מיוחד ומחיר שנקבע מראש. ליתר הכורמים נקבע מחיר הענבים ע"י האגרונומים ועל פי בדיקות הבשלה ומראה הכרם.

היקב מודרני ומתקדם מאד בטכנולוגית עשיית היין. ישנו שימוש רחב בחביות עץ אלון. היקב מיצר יינות זניים מודרניים ללא סיווג איכותי (AOC), ומיצר יינות מאזורי גידול המוגדרים במסגרת ה-AOC.

בטעימה יינות היקב, בלט יין זני מרלו מסדרת הבניים (48 פרנק). כמו כן שאר היינות היו באיכות טובה למחירם. סובניון בלאן פרימייר (סגנון הבוז'ולה) היה מרענן ונעים (25 פרנק).

אזור בנדול

אזור גידול מהטובים בפרובנס הנמצא סביב העיר בנדול מזרחית למרסיי. אזור הגידול תחום ע"י הים בדרום ועולה בגבעות צפונה לגובה של 400 מ'. הכרמים גדלים על מדרונות הדרומיים של הגבעות בעיקר בטרסות . 13 אלף דונם כרמים ב8- כפרים עם כ50- יקבים.

האזור נהנה בעיקר מגשמי חורף. הלחות גבוהה אבל רוחות המיסטרל היורדים מההרים בצפון מיבשים את האשכולות ומונעים בעיית רקבונות. בקיץ הימים די חמים אבל הלילות קרירים.

מיצרים באזור בעיקר יין אדום כאשר הזן המוביל והמועדף הוא מורוודריי לאחריו גרנאש נואר וסנסו.

 ביקור ביקב פיברנון - Chateau de Pibarnon

מארח: אריק סאן-וקטור, בנו של בעל היקב ,אחראי הכרמים.

היקב מהמובילים באזור בנדול. ליקב 500 דונם כרמים, מהם מיצר כ230- אלף בקבוק. הכרמים נטועים על מדרונות הגבעות בגובה 300 מ'. מבצעים הכשרת קרקעות לנטיעה ע"י בנית טרסות חדשות.

אין השקיה וכמעט אין גשמי קיץ אפקטיביים. אולם בגלל הלחות הגבוהה צריכת המים נמוכה והכרמים מצליחים להגיע להבשלה טובה.

בזנים האדומים המיועדים ליין אדום המורוודריי מהווה 90% וגרנאש נואר 10%. שני הזנים נבצרים ומותססים יחדיו. ליין הרוזה משתמשים בזנים סנסו ומורוודריי, לטענתם הגרנאש נואר לא מתאים.

ליין הלבן מגדלים את הזנים קלרט, רוסאן, וויונייה ובורבולנק- זן אופייני לפרובנס, מאחר להבשיל ושומר על חומצה גבוהה.

המורוודריי – הזן המועדף ע"י היקב. הזן מודלה, ביקב זה בלבד. ההדליה נמוכה של זוג חוטי שילוב אחד. לטענת אריק הזן בעל צימוח זקוף ונמרץ, היה נהוג לבצע מספר קיטומים כדי למנוע ממנו להישמט לקרקע. ההדליה פתרה את עיקר הבעיה, וכיום מסתפקים בקיטום אחד.

משתמשים בכנות רוג'רי 140, ריכטר 110 ו- B41 , מאחר והן כנות עמידות ליובש קרקע. יש לזכור שהאזור די שחון בקיץ ללא יכולת השקיה.

העיצוב גביע (גובלה), מרווחי הנטיעה הנם 2-2.2 מ' בין השורות 0.8-0.9 מ' בין הגפנים (500-600 גפנים לדונם) זמירה על 3 סעיפים לגפן. מבצעים דילול שריגים השארת 2 שריגים לסעיף. לאחר הבוחל מבצעים דילול אשכולות והשארת אשכול לשריג, הפעולה נעשת בעיקר במורוודריי. כלומר סה"כ נשארים 6 אשכולות לגפן, הנותנים יבול של כ500- ק"ג לדונם.

באזור אין כישותית מטפלים רק נגד קימחון. כדי להתגבר על בעיית רקבונות בהבשלה מבצעים חילון קל לאוורור. ישנה בעיה של אסקה ופטריות קרקע נוספות, מטפלים בסודנית אבל כנראה לא יורשו להשתמש בתכשיר זה בעתיד.

מדשנים רק בזרחן ומגנזיום, אין דישון חנקני ואין שימוש בקומפוסט. לעיתים מבצעים ריסוסי הזנה למגנזיום ואבץ.

הבציר ידני בלבד, ומתרחש בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר. בזמן הבציר יכולה להיות בעיה של ימים חמים במיוחד, הגורמים לעליה חדה בסוכר (הצטמקות הענבים). התופעה לא רצויה ובולטת במורוודריי. לדעת אריק המורוודריי צריך השקיה כדי להתגבר על תופעה זו ובעיקר כדי לשמור על הטנין הטוב שלו שיכול להעלם בתנאי יובש קשים.

ביקב 11 עובדים קבועים לעבודה בכרמים וביקב. בבציר מגיעים ל70- עובדים.

באזור בעיות של חומצה נמוכה בתירוש ואשלגן גבוהה בדומה לבעיות בארץ. מוסיפים חומצה טרטרית רק בכמות מדודה שתשקע כמלחי אשלגן, ולא כדי לעלות את רמת החומצה הסופית ביין.

טעימה:

פיברנון רוזה 2000 - יבש מאד, מרירות בולטת מידי. לא לטעמי.

פיברנון לבן 2000 -  נעים, פירותי ופשוט.

פיברנון אדום 2000 – צבע חלש,  דל טעמים וגוף, מאכזב. לטענת אריק היין צעיר לא ניתן ללמוד על הפוטנציאל שלו.

פיברנון אדום 1999 – שינוי מדהים, צבע מעולה, תחושת טנין רבה. גוף טוב ועושר טעמים. עדין צעיר אבל נראה בעל פוטנציאל אדיר (110 פרנק).

פיברנון אדום 1996 – יין נהדר, עושר של טעמים בולט הפלפל. טעם ארוך מאד ועדיין טניני.

ביקור ביקב של גילי ורוזה תורג'מן – יקב ל'אסטלו  (  L’Estello )

בני הזוג תורג'מן הנם זוג ישראלים שרכשו ב1998- יקב במרכז פרובנס ליד העיר לורג. ליקב 220 דונם כרמים באזור בעל סיווג קוט-די-פרובנס. הזנים הם: סירה, גרנאש, סנסו, מורוודריי, קברנה סובניון, קריניאן. הלבנים הם אוני-בלאן ורול.

עיקר היינות המיוצרים ביקב הם רוזה ( 70% ). אלו יינות הנמכרים באזור ועדיין המקובלים יותר באזור, בעיקר בימי הקיץ החמים.

היינות האדומים המיוצרים ביקב הם יינות קלים, לשתיה מהירה לא ליישון. ישנו שימוש בחביות עץ אבל במידה. רק 5% מהיינות הם לבנים.

היקב מיצר 130 אלף בקבוק . היבולים הורדו בשנים האחרונות לכ600- ק"ג לדונם, במטרה לעלות באיכויות. כמו כן ניקנו מכלי נירוסטה חדשים. היקב שנקנה היה פשוט ביותר והזוג תורג'מן מנסה לעלות את תדמיתו של היקב ע"י שיפור איכות היינות ושיפור מלאכת השיווק ע"י מותגים ותוויות חדשות, בקבוקים מיוחדים.

היקב משלב גם צד תיירותי במקום . השכרת חדרים ביצוע אירועים במקום.

טעימה:

לבן 2000 – יין פירותי נעים לשתיה.(47 פרנק)

אדום 1999 – יין טעים, טעמי פרי.  (45 פרנק)