קטגוריות:
| >> רשמי ביקור ביקבים » רשמי ביקור ביקב יתיר | |
מאת: הילה איל אין כמו מראה עיניים, תחושת רגליים והפעלת כל יתר החושים. שום תווית של בקבוק יין, מרשימה ומפורטת ככל שתהיה, אינה מעבירה את החוויה האמיתית והמסר ביחס להליך גידול הענבים ויצור היין, עד שנמזג לכוס של הטועם ("משתמש הקצה"). כמו סיפור באגדות, פתח לנו (חברי הפורום) יעקב, מנכ"ל היקב, דלת אשר מעברה נחשפנו לאגדה של יינות "יקב יתיר". ברקע, נופיה המשתנים של רמת עדולם טפסנו במעלה, ומאזור צחיח יחסית עברנו, בהדרגה, לנופים ירוקים ועבותים יותר. החוויה בהשתנות החדה של נופי האזור המחישה לנו את משמעותו של המונח "טרואר". ויותר חשוב, חווינו אותו בכל חושינו - ראינו אותו, צעדנו בו, והרגשנו את ריחותיו האופייניים, לעונה זו של השנה. הגם שהמינוח "טרואר" שגור כל-כך ומובן מאליו בקרב חובבי היין, הבנתי כי למעשה אין אפשרות להגדירו בהגדרה מילולית מלאה וממצה. יעקב, כמספר ותיק, ידע להעביר לנו את התחושות והחוויה של הביקור ב"טרואר" הכרמים ביער יתיר, במילים ובתיאורים "מתובלים" ו"מעוררים", ממש כמו אלה המתקבלים מיין משובח, שנפתח ומתגלה לטועם בכל עוצמתו. לעיניים הבורקות מחווית הצפייה בפריחות הטבע בשיאו של האביב: גווני נאות מדבר שהתחלף לירוק יער ופורח, התווספו תיאורי הטבע המלומדים של יעקב – על הציפורים, העצים, הפרחים ומאפייני הנוף הטופוגרפי והגיאוגרפי של האזור. לא רק ההווה שייך לאגדה, שכן זו התפתחה לאורך מאות שנים. כפי שיעקב הסביר, ה"טרואר הצרפתי" יכול אך לקנא באחיו, ה"טרואר של יקב יתיר", שכן שום יינן צרפתי ושום כרם בצרפת לא קדמו לדוד המלך, אשר בא אל העולם בגלל יין מישראל. ואם לא די בכך – הגת העתיקה שראינו, במיקומה ההולם, לא הרחק מהכרמים מוכיחה כי אבותינו כבר גילו ונהנו מ"טרואר יתיר" לפני עשרות/מאות בשנים. בקצה המסלול, לאחר שעברנו אגם מלאכותי (התערבות אדם, אך לשם השבחה ולא לשם השחתה), הגענו לאחד הכרמים, ממנו "מתחיל" הפרק השני באגדה – פרק עשיית היין. בתום הביקור בכרם, המשיך הפרק השני, בסיור ביקב עצמו. כשנכנסנו ל"בקתת היקב" – כמו באגדות, חיכו לנו המארחים (אתי הסיור ביקב, לווה בהסברים המקצועיים של ערן, יינן היקב. ערן, בדומה לאופי היקב, התגלה כיינן "טרוארי", ומהסבריו הבנו את המשמעות של מתן האפשרות לענבים ל"בטא את עצמם במיטבם" ובכך להבטיח את איכותו המיטבית של היין עצמו. טעימת החבית של "יין" סירה המחישה זאת גם בטעם וגם בריח. בתום הסיור, לפרק הסיום, חזרנו לבקתה לטעימה. כל אחד מהיינות שטעמנו – טעימת האורך של יינות סדרת יתיר וטעימת היין המשובח יער יתיר 2003, המחישו, ביחד ולחוד, את הסיפור המורכב שכותרתו "טרואר". ובפרט, את יחודו של "טרואר יתיר" – הדרומי יחסית למרבית יקבי הארץ, ובעיקר הגדולים. עולם ישן, לצד עולם חדש, פירותיות מתפרצת לצד תיבול ארומתי ומעורר, עסיסיות וקטיפתיות – כל אלה העבירו ב"תמצית" וסיכמו את שחווינו בסיור. בנימה אישית, היינות ש"הכי אהבתי" בטעימה: סדרת יתיר: יתיר 2003 – יין עשיר, עסיסי וארומתי. נגיש כבר עתה, אך ראוי ליישון לפני שתיה לפחות לעוד שנה-שנתיים. סדרת יער יתיר: יער יתיר 2003 – קטיפתי, עוצמתי ואלגנטי. יתיישן היטב, ואף ישתבח לפחות ב - 3-5 השנים הבאות. מאת: רונן פרלמוטר אני מרשה לעצמי להכריז כי מי שלא היה ביער יתיר לא חווה את ארץ ישראל מימיו. איזור נחבא בדרום-מזרח הארץ שכמעט ולא מתוייר (לפחות עד כתבה זו...) אשר ממש חובה לבקר בו; יצאנו מוקדם בבוקר יום השישי (שבע וחצי ביום שישי זה בהחלט מוקדם!) ושמנו פעמינו באוטובוס ליקב יתיר. פגשנו את עמוס "מדריך היין הראשי" רביד שדאג לצנננו במוסקטו קריר והדרך הארוכה חלפה ללא קשיים. מה שלא ידענו הוא שמצפה לנו טיול מקדים בבית הגידול האמיתי של היין – כרמי יער יתיר. "יעקב מהיקב" (כך הציג את עצמו מנכ"ל היקב...) נטל את המושכות (או יותר נכון את המיקרופון) והחל להפגין ידע ושליטה מדהימים בכל מה שקשור היה למפגש ולאזור – גיאוגרפיה, טופוגרפיה, צמחיה, חקלאות, ציונות ומקורות יהודיים, וריתק את כולנו באהבת ארץ ישראל שלו, שכמותה קשה למצוא בתקופתנו רצופת הציניות; לוט ודוד המלך התערבבו עם "שאטו"ים צרפתיים, ביקור בבית כנסת עתיק ומנהרת מילוט יחד עם גת עתיקה ומערה ליישון יין מתקופת בית שני. "שכווי שחור כיפה" כיכב ברוטציה עם חוגלות, וכרמים מלבלבים לצד מטעי דובדבנים פורחים שימשו כתפאורה. ביקב פגשנו את ערן גולדווסר (כנראה שצניעות זו כנראה דרישה לכל תפקיד ביתיר...) שהרחיב על תהליכי הייצור תוך סיור במתקני היקב והטעמת הנוכחים בפטיט-ורדו טרי (2006) הישר מהחבית (בעזרתו האדיבה של משגיח הכשרות, כמובן). ולטעימה: רשמי טעימה של רונן פרלמוטר יתיר סוביניון בלאן 2006 – חדש חדש על המדף, ועושה רושם שזהו אחד הסוביניונים המוצלחים בייצאו מיקבי הארץ השנה. ליין צבע זהבהב ועדין, תוצאה של התיישנות קלה (כשלושה חודשים) בחביות עץ. באף עשבוניות רעננה משולבת ברמזים לפירות טרופיים, ובפה יין נעים ומאוזן. היין לקיץ! יתיר 2001 – מורכב 60% קברנה סוביניון ו-40% מרלו. צבע אדום נוטה לחום המעיד על השנים. באף פרי אדום ובשל, קקאו ועץ מורגש. בטעימה הוא סמיך ומרוכז. היין בשיאו או בירידה קלה . יותר מזה הוא לא יהיה. לשתות עכשיו. יתיר 2002 – השנה הוסיפו ביתיר שיראז לבלנד (75% ק"ס, 15% מרלו ו-10% שיראז), שמורגש הן בצבע (אדום עמוק עם שוליים הנוטים לכיוון החום). האף מריח גופרית וקליה. יין סגור שזקוק להרבה זמן להיפתח. בפה מתגלים טאנינים מוצקים ומעט ירוק פריך (פלפל ירוק). שונה מאוד מהסגנון היתירי, לא בהכרח לרעה. לחובבי עולם ישן ולא כ"כ פירותי. אלגנטי מאוד - אני אהבתי. יתיר 2003 – השנה תוגבר אגף המרלו (56% ק"ס, 33% מרלו ו-11% שיראז). צבע אדום רובי חזק, פירותי ועסיסי מאוד (דובדבנים ופרי יער כהה), הטעם עשיר, עדיין מעט עוקצני בקצה הלשון. הוא נכנס לתקופת ההתיישנות (שינה?) שלו וצפוי לו עתיד של כ-4-5 שנים מוצלחות לפחות. יער יתיר 2003 – יין הדגל של היקב. ק"ס שולט הן בכמות (82% מול 18% של מרלו) והן באופי. הוא התיישן כ - 15 חודשים בחביות ועוד שנתיים בבקבוק. צבעו ארגמן יפהפה והוא מדיף ניחוחות של שזיפים, אוכמניות ושוקולד. בפה מורגשים הקליה, העושר והסמיכות, עם יותר מרמזים לחמאת קקאו. מומלץ לחכות איתו שכן הזמן יעשה לו רק טוב. הערה – כל היינות נפתחו ממש בסמוך לטעימתם וללא חידרור נצרך. אין ספק כי נכונו עוד הרבה הצלחות ליקב הצעיר הזה שמוכיח כי חזונו של בן גוריון חי ובועט בפאתי ערד וכי אפשר לעשות יין מוצלח גם בנגב (ולא רק בגליל-גולן). בסיום הדברים נודה שוב לכל מי שטרח והכין את המפגש המוצלח – תגובות נוספות של חברי פורום כפי שנכתבו בפורום יינות ישראל באתר מאיר: סיור למופת, מכל הבחינות. האדם הוא תבנית נוף מולדתו. אתמול הראה לנו יעקב, מנכ"ל יקב יתיר כי כך הוא גם לגבי היין.הביקור ביקב יתיר, לא נפתח ביקב. הוא החל ב"בית הגידול", יער יתיר (שכמעט ואינו מתוייר) על פינות החמד שבו, הסיור בשטח היה מאלף. במיוחד כאשר הסיור הודרך על ידי יעקב, אשר חלק עימנו מעט מן הידע שלו. הסיור לימד אותנו לא רק על ההווה היינני של האזור, אלא גם על שהיה בעבר, לפני 2000 שנות ... ולא רק תיאוריה דיבר יעקב. הוא אף הביאנו לגתות ולמערות אחסון היין (שלא לדבר על בורות מים ועוד). היינו יכולים (וצמאים) להוסיף ולשמוע וללמוד ממנו על תבנית הנוף של יער יתיר (כולל הצומח והחי, לא רק הדומם), אך השעון עמד לנו למכשול. חבל. רמי ק.: הביקור באזור יער יתיר היה לעילא ולעילא. |
