בס"ד

סגנים לכהונה - ראשונים ליין

מכירים את ההוא שלא חיכה לפתיחת עסק מתחרה לחנותו ופתח חנות נוספת בקצה הרחוב, כדי שגם אם יכנסו לחנות השנייה יהיה זה הוא שירוויח? כך נראה המצב בענף היין. כל יקב גדול הקים או רכש לעצמו יקב קטן או בינוני (א-לה-בוטיק) - כדי שכל מקרה הם ירוויחו; יקבי כרמל הקימו את יקב יתיר, רמת הגולן את הרי גליל (שסקרנו בשבוע שעבר), בנימינה את "המערה" ויקבי ברקן רכשו את "יינות סגל".

הוותיקים שבינינו זוכרים ודאי כי בשנות השמונים היו אלו דווקא יינות סגל הגדולים והפופולריים בענף, הן כיצרנים והן כיבואנים, ואולם המזל לא שפר על משפחת סגל והם נאלצו למכור לפני כשש שנים את העסק המשפחתי הוותיק (שנוסד עוד ברוסיה אי שם בשנת 1787) עקב המחלה המוכרת בשם "סכסוך בין בני משפחה". בעלי המניות החדשים, יקבי ברקן, הכניסו הרבה שינויים - ניטעו כרמים גליליים חדשים, הוכנס ציוד משוכלל והיקב עצמו הועבר למתקן של ברקן בחולדה, אולם האָמָן שניצח על עשיית היין - הושאר. מנהלי ברקן השכילו להבין כי אבי פלדשטיין, היינן של היקב, הוא קלף מנצח!

אבי, מה הייחודיות של יינות סגל מול זו של ברקן?

פלדשטיין: "אני מאמין גדול בכרם כגורם המרכזי המשפיע על איכות היין, ולכן הייתי מעורב, עוד בזמן שצבי סגל ניהל את היקב, בבחירת הכרמים. עד היום הכרמים שלנו בלעדיים ושונים מאלו של ברקן. בגדול, אופי הייננות שלי מזכיר יינות בסגנון "עולם ישן" (צרפת, איטליה - ר.פ.) מול הייננות של הצוות של ברקן שמאופיין בסגנון "עולם חדש" יותר (קליפורניה, אוסטרליה - ר.פ.)".

את הקריירה שלך התחלת דווקא כאיש שיווק בסגל. האם יש השפעה לכך על אופי היין שלך?

פלדשטיין: "כאיש שיווק ופיתוח זכיתי לבקר ביקבים הטובים בעולם ולזה וודאי יש השפעה על עבודתי. כיום, אני משתדל לעשות יין טוב ואיכותי, אולם אני לא מנסה "להתחנף" ולכוון למכנה המשותף הרחב. ברור שתמיד יהיו כאלה שלא יאהבו משהו, אבל תמיד משמח לגלות שאנשים מוצאים את מה שייצרת כמוצלח".

"היין של סגל" הינו מותג חזק בארץ. מה עם חו"ל?

פלדשטיין: "חלק לא מבוטל מהיין שלנו מיוצא לחו"ל, בעיקר ליהודי ארה"ב. היה ממש כיף לראות אנשים שבאו לתערוכת המזון הכשר בניו יורק עם הכרה מוקדמת ודעה חיובית על היין שלנו, עד שכמה ציינו בפני כי היין הלא מסונן של סגל הוא היין הישראלי הטוב יותר בעיניהם!".

"היין הישראלי הטוב ביותר"

תקופה טובה ליין הישראלי בעולם. יותר ויותר יינות ישראליים זוכים במדליות יוקרתיות בתחרויות בינ"ל בחו"ל. כעת מדווחים כי שלושת היקבים הישראליים הגדולים חזרו מתחרות Les Citadelles du Vin היוקרתית, אשר נערכה בבורדו שבצרפת (וצמודה לתערוכת היין ווינאקספו הגדולה והנחשבת ביותר בעולם), עמוסים במדליות. בין היתר, זכה השרדונה 2004 ירדן של יקבי רמת הגולן בתואר "היין הישראלי הטוב ביותר" ושרדונה אחר שלהם, מהכרם האורגני במושב אודם (2005) זכה בגביע זהב. מיקבי ברקן חזר הקברנה סוביניון סופיריור 2003 (שאהבנו כאן במדור) עטור גביע זהב יחד עם קברנה נוסף של היקב (אלטיטיוד +720  מבציר 2005). וגם יקבי כרמל לא חזרו במפח נפש - המרלו 2004 מכרם בן זמרה זכה להניף אף הוא את גביע הזהב בקטגוריה הרלוונטית, כמו גם הקברנה סוביניון 2004 מהסדרה האיזורית. ואלו רק חלק מהפרסים שקטפו נציגינו.

עכשיו צריך רק לראות האם הכבוד מביא גם כסף והיינות אכן יימכרו היטב בחו"ל.

ביקורת יין

רכסים דובב, מרלו 2003 יקבי סגל - היין עשוי 100% ענבי מרלו ממרום הגליל. באף פירות יער שחורים ורעננים (דובדבנים וקסיס) מתובלים בציפורן ושאר תבלינים אוריינטלים. צבעו סגול-שחור עמוק המעיד על יכולת התיישנותו הארוכה. בחיך יין עשיר בעל טאנינים מוצקים אך עגולים, גוף בינוני-מלא וסיומת ארוכה. קברנה טוב הרבה עושים, החכמה של פלדשטיין היא ההצלחה עם המרלו! ארבע כוסות פלוס. (מחיר מומלץ - 85 ₪. כשרות - רבנות גזר ובד"ץ חוג חת"ס פ"ת).

מוסקט קינוח 2005 מרום גליל סינגל, יקבי סגל - טכניקה מעניינת נוסתה ביין זה והיא שילוב בין יישון קצר בחבית ענק (85% מענבי המוסקט יושנו בחבית בת 8000 ליטר למשך 14 חודשים) לבין יישון ארוך מאד (15% הנותרים מבציר 2002 ששהו בחביות רגילות למשך 48 חודש!). בהמשך הופסקה תסיסת הענבים ע"י הוספת ברנדי (המזוקק בברקן במותג  STOCK) והתוצאה מתוקה ואלכוהולית במיוחד. יין כבד ועשיר עם ניחוחות קונפיטורת הדרים מסוכרים המתאים לסיום ארוחה דשנה. הייתי מצפה לקצת יותר תחכום אבל גם ככה התוצאה לא רעה. שלושה כוכבים פלוס (מחיר מומלץ - 29 ₪. כשרות - רבנות גזר ובד"ץ חוג חת"ס פ"ת).

הכתובת למשלוח שאלות בנושאי יין היא: yain5@walla.co.il .

* הכותב הינו חבר בפורום פורטל יינות ישראל.

מקרא:

5 כוסות – יין מדהים, אסור לפספס! 4 כוסות – יין מצוין, כדאי מאד. 3 כוסות – מוצלח למדי, לשתיה מהנה ולא מחייבת.

2 כוסות -  יין פשוט, רק אם מוכרחים. 1 כוסות – פאשלה של היקב, לא לגעת.