חגיגות הבוז'ולה בארץ הקודש

לא קל לנהל יקב. תהליך הייצור ארוך, כמות היבול ואיכותו משתנים מדי שנה והוצאות המימון מכבידות במיוחד כאשר אתה נאלץ לשמור את המלאי בחביות שנתיים -שלוש לפני תחילת המכירה. תשאלו את רואי החשבון...

בכפר בוז'ולה שבדרום בורגונדי, חבל הארץ המזרח-צרפתי המוריק אשר האגדה מספרת כי מצויים בו יותר גפנים מאשר אנשים, מצאו פתרון לבעיה - לפחות לגבי צמצום והקטנת המלאי. היין הנודע שלהם, שאשכולות הענבים המשמשים לייצורו נבצרים ידנית, מיוצר בשיטת תסיסה מיוחדת (ללא יישון בחביות כלל) ומזן ענבים קליל במיוחד (גמאי – Gamay). שיווקו מתחיל בחצות הלילה שבין יום רביעי לחמישי בשבוע השלישי של חודש נובמבר בדיוק (ולא דקה אחת פחות - כך לשון החוק הצרפתי) - כלומר חודשים ספורים לאחר תום הבציר. התבלבלתם? לא נורא, באמת רק הצרפתים יכולים לקבוע כאלה תאריכים...

בעבר היה זן הענבים הזה מצוי בכל אזור בורגונדי, אך לפני למעלה משש מאות שנה החליט דוכס בורגונדי, פיליפ האמיץ (שהיה, מסתבר, גם אנין טעם ולא חיבב יתר על המידה את הגמאי), להוציאו מחוץ לחוק (שוב החוק הצרפתי...) ולחייב את כורמי האזור שתחת חסותו לטעת זנים איכותיים ועשירים יותר. מכיוון שכרמי בוז'ולה היו מחוץ לתחום שיפוטו נשארו ענבי הגמאי באזור הדרומי וכל השאר היסטוריה.

בכל מקרה, ההשקה המוקדמת של היין והחגיגות שבעקבותיה התגלו כהברקה שיווקית מוצלחת במיוחד, עד שכיום מוטסים בקבוקי יינות הבוז'ולה נובו לכל קצווי עולם כדי שהפקקים יספיקו להיחלץ בדיוק באותו תאריך ובאותה שעה, ויתחילו החגיגות בהכרזה הרשמית: “Le Beaujolais Nouveau est arrive!” - יין הבוז'ולה נובו הגיע!".

כך יצא שאזור יפהפה בדרום בורגונדי בעל אופי מנומנם בכל ימות השנה מקבל "זריקת מרץ" בכל שנה סביב התאריך האמור, ויקבי בוז'ולה מרוויחים בגדול מהשקה המוקדמת של יינם.

גם בארץ ישנם כמה יקבים אשר הבינו את הפוטנציאל השיווקי הטמון ביין מסוג זה והחליטו לייצר יין בסגנון בוז'ולה. הראשונים היו "יקבי כרמל" שהוציאו לאורך שנים את יין "ההילולים" המפורסם שהושק מסורתית לקראת חג הסוכות, אולם משום מה כבר שנתיים שהופסק ייצורו. אחריהם יצאו יקבי רמת הגולן עם הגמאיי נובו המצוין שלהם, יקבי בנימינה עם היין הצעיר המכונה B (ביקורת בהמשך) ויקבי תשבי עם התשבי ג'וניור.

ביקורת יין

הפעם טעמנו שלושה יינות צעירים וקלים, כראוי לשבוע חגיגות הבוז'ולה:

מוסקטו 2007 יקבי רמת הגולן - זהו היין הראשון שקיבלנו מהבציר החדש והוא מתאים גם לגדולים וגם לקטנים, גם לחובבי יין ותיקים וגם למי שרק עתה עושה את צעדיו הראשונים בתחום. צבע זהוב חיוור וכמעט שקוף, ניחוחות פירותיים ומתקתקים. התסיסה הטבעית הקלה משווה לו מראה מכובד של שמפניה אבל הטעם המתוק יקרוץ לכל אחד. אחלה יין!

 שלוש כוסות וחצי. (מחיר מומלץ - 36 ₪, כשרות - הרב אויערבך, טבריה  ו-O.K.).

גמאי נובו 2007 יקבי רמת הגולן - "יין הבוז'ולה" של היקב מתאפיין השנה בתווית בצבע ורוד בוהק ועליז אשר יחד עם פקק ההברגה מצעירים אות היין ומנגישים אותו גם לאלו מאיתנו הנרתעים בדר"כ מצריכת יינות שולחניים. צבע סגול פלורסנטי ורענן וארומות של מיץ רימונים טרי, פרחים מלבלבים ואף רמזים לסלק. יין קל ופירותי הדומה באופיו ללבן דווקא (לכן ראוי לצננו קמעה לפני השתיה) ומתאים לשתיה לא מחייבת, עם פיצה, פסטה ברוטב עגבניות או סתם כך כאפריטיף.

 שלוש כוסות פלוס. (מחיר מומלץ -  36 ₪, כשרות - הרב אויערבך, טבריה  ו-O.K.).

B 2007 יקבי בנימינה - יין הביכורים של בנימינה מיוצר מענבי קריניאן בוגרות שגדלו בגליל התחתון. ליין צבע ארגמן, ריחות פרי לא כ"כ משכנעים ובפה יין שטוח אשר מורגשת בו חמיצות יתר ואף צריבה קלה על הלשון. אנשי היקב ממליצים לשלבו לצד מנות בסגנון סיני או תאילנדי. מצטער - זה לא זה. שתי כוסות פלוס (מחיר מומלץ - 29 ₪, כשרות - רבנות בנימינה, חוג חת"ס סופר ב"ב ו- O.U.).

* הכותב הינו חבר בפורום פורטל היין הישראלי.

מקרא:

5 כוסות – יין מדהים, אסור לפספס! 4 כוסות – יין מצוין, כדאי מאד. 3 כוסות – מוצלח למדי, לשתיה מהנה ולא מחייבת. 2 כוסות -  יין פשוט, רק אם מוכרחים. 1 כוסות – פאשלה של היקב, לא לגעת.

נובמבר 2007