בס"ד

 נס פח היין?

ואני חשבתי לתומי שחנוכה הוא חג של שמן. לא יין. יין הוא המשקה של פורים. יין בפורים ושמן בחנוכה. מסתבר שחנוכה, ולפחות זה השתא, הפך לחגיגה גדולה לחובבי היין דווקא. הנה בלב בני ברק נפתחה בימים אלו חנות יין חדשה ומיוחדת, שירת היין שמה. חנות קטנה אך מלאה מכל טוב הארץ (וגם מחו"ל). יין ישראלי משובח ואביזריו לרוב. ליקרים ומשקאות חריפים, ואפילו, מבטיחים בעלי המקום, סדנאות לטעימה ואירועים אינטימיים בקומת הגלריה העליונה שהוקצתה ועוצבה במיוחד למטרות אלו. את יואב שוורץ, הבעלים והמנכ"ל, פגשתי בערב השקת החנות, כטוב לבו ביין. "תחרות זה טוב" הוא אומר "יש כיום מקום ליותר מחנות יין אחת בעיר והפרנסה בעז"ה מובטחת לכולם. הציבור כבר יודע לזהות איכות ביין והוא מחפש את המוצרים האלה". בין הנוכחים זיהיתי לפתע את ג'סי בודק, המוכר היטב לכל חובבי היין בארץ כאחד מהאוטוריטות בתחום הפועל רבות בהנחלת תרבות היין בקרב יודעי ח"ן. "את יואב הכרתי לפני תקופה לא קצרה" מספר ג'סי "וכעת אני עוזר לו להגשים את החלום ולפתוח חנות יין מקצועית בעיר". לנו לא נותר אלא לאחל הרבה הצלחה לחנות החדשה ונקווה שכמות היין בחנות תספיק ליותר משמונה ימים...

בנוסף לחנות האמורה, כמות היינות החדשים שייצאו לשוק בדיוק בשבוע החנוכה לא הייתה מביישת גם את פורים. לא שזה מפריע לנו. להיפך! יין חדש ומשובח מתאים לנו תמיד. אפילו בחנוכה. בשבוע החולף, הגיעו לשולחן המערכת לא פחות משבעה יינות חדשים המושקים בימים אלו. לא את כולם הספיקונו לטעום (בכל זאת חז"ל לא קבעו סעודות מצווה בחנוכה, ובמעט שהשתתפנו ושנאמרו בהן דברי תורה לא תמיד ניתן היה לפתוח בקבוק), אבל מאלו שזכו להיפתח נהנינו מאד:

ביקורת יין

·     ברברה 2006, יקב דלתון – זן ענבים המאפיין את אזורי היין באיטליה. הענבים גדלו במורדות הר מירון בגובה רב (750 מ') ותססו מספר ימים, יחד עם הקליפות. יישון בחביות עץ לא חדשות העניקו ליין עומק, אך הוא נשאר קליל ופרחוני. באף ניחוחות נעימים של פטל אדום ופריחת שושנים. בחיך מורגשת חמיצות גבוהה אך מאוזנת וסיומת עם נגיעת מתקתקות. יין נעים שיתאים למאכלים איטלקיים ואף עם מנות דגים עם רוטב עגבניות. שלוש כוסות וחצי. (מחיר מומלץ - 58 ₪, כשרות – הרב אלמשעלי, מרום הגליל, בד"צ יורה דעה הרב מחפוד, הרב אונגוואר ניו יורק ו-O.U.).

·      פינו נואר 2006, יקב הרי גליל – גם כאן זן ענבים לא כל כך נפוץ בארצנו (אולי בגלל רגישותו והקושי שבטיפול בו), אולם הוא הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות. בציר ידני, תסיסה שניה ויישון בחביות צרפתיות,  צבע סגול צעיר וארומות עדינות  של סיגליות ותות שדה. בפה וניל ומוקה עם המון עשן, קצת יותר מדי לטעמי. לחכות איתו קצת. שלוש כוסות פלוס. (מחיר מומלץ - 68 ₪, כשרות - הרב אוירבך, טבריה ו-O.K.).

·      גרנד ווין 2004 יקב קסטל - עוד יין שראוי שייכנס לרשימת היינות הישראלים המובילים. בלנד בורדולזי אופייני המורכב מקברנה סוביניון (70%), מרלו (22%), ומעט פטי ורדו, מלבק וקברנה פרנק, שגדל בכרמי היקב בהרי ירושלים והתיישן בחביות במשך שנתיים תמימות. צבע אדום עמוק ואטום, אף עשיר עם פירות יער שחורים, שזיפים, שוקולד וטבק. בחיך הוא עגול, לעיס וטאניני עם סיומת ארוכה. יין קלאסי ולא "בומבסטי" בסגנון צרפתי, שיכול להתיישן בקלות עשר שנים ויותר. אחד הטובים שטעמנו. ארבע כוסות וחצי. (מחיר מומלץ - 190 ₪, כשרות - הרב הראל, מטה יהודה, בד"צ בית יוסף ו-O.K.).

·      שלא כמנהגנו, קינחנו בליקר המבוסס על ברנדי איכותי ושמו "גרנד סברה" של יקבי כרמל. את המותג "סברה" אין צורך להציג בפני ישראלים. זהו מותג האלכוהול הישראלי המוביל מזה שנים ומשמש כמתנה אולטימטיבית למארחים שלנו בכל נסיעה לחו"ל. משקה זה (זהירות - 43% אלכוהול) הותקן על בסיס ברנדי 777 האלמוותי שהושרו בו תפוזונים סינים (קומקוואט) במשך תקופה ארוכה והוא בעל צבע זהוב עמוק ויפהפה. הליקר עשיר בטעמי הפרי וניתן להבחין בניחוחות וניליים מבעד למעטה האלכוהול האופף אותו. אם שמעתם על ה"גרנד מרנייה" הצרפתי המפורסם - זה הליקר שלכם!  ארבע כוסות וחצי. (מחיר מומלץ - 120 ₪, כשרות - בד"ץ מהדרין, הרב רובין)

* הכותב הינו חבר בפורום פורטל היין הישראלי.

מקרא:

5 כוסות – יין מדהים, אסור לפספס! 4 כוסות – יין מצוין, כדאי מאד. 3 כוסות – מוצלח למדי, לשתיה מהנה ולא מחייבת. 2 כוסות -  יין פשוט, רק אם מוכרחים. 1 כוסות – פאשלה של היקב, לא לגעת.

דצמבר 2007