קטגוריות:

גלריות תמונות
אביזרים, מונחים והמצאות
ארועים עד מאי 2003
אתרים הסטוריים
ביקורת בגובה העיניים
בירה
בישול ויין
בעולם הקולינריה והבארים
גולשים כותבים
גולשים מדרגים ומספרים על יינות ששתו
הביקורת של סוניק
היינות במקרר שלכם
הכל מכל
הכל מכל ביקבים
הכרם, הגפן והבציר
המועצה לגפן היין
הצגות וטיולי יין בארץ
חנוכת יינות
טעימות יין
יין בעולם
יין ובני הנעורים
יין ובריאות
יין וגבינות
יינות ישראל בפחות מ60 ש"ח
יננים כותבים
יקבים ביתיים
יקבים מהעבר
כתבות
לא רק יין
לומדים באקדמיה ליין ובמכללת תל חי
מאמרים
מגזין פורטל היין הישראלי
מומחי יין טועמים ומעלים דעות
מידע על יינות ישראלים
סטודנט ישראלי בצרפת
ספרי יין ישראלי
על היין וייצורו
עם יננים בישראל
פרסים והמלצות יינות ישראל בחו"ל
קורסי יין
רשמי ביקור ביקבים
שונות
שועל בכרם
שמן זית ישראלי
תמונות מכרמי ישראל
תערוכות וירידי יין
Articles
Handcrafted Wines of Israel
History
Israel Wine Industry
Israeli Olive Oil
Kosher / Holy Land
Letters
New Wines
News
Rogov's Tastes
Welcome
Wine Tourism
Wineries
>> שועל בכרם » שועל בכרם-נ"ז

 

  בס"ד

 

כסף לא גדל על הגפנים

 תחילת שנות האלפיים ייזכרו בדברי ימי יינות ישראל כ"בום הגדול" מבחינת הקמת יקבי בוטיק בארץ. המהפכה של יקבי רמת הגולן יצרה אצל הרבה חובבי יין את החלום להקים יקב בעצמם. כספים רבים הושקעו, יקבים קטנים צצו כמעט כפטריות אחרי הגשם לאורך ולרוחב ישראל, הרבה יין טוב (וגם קצת פחות) נרקח, ונותר רק עניין פעוט אחד כדי לסכם את המהלך בהצלחה - למכור את היין. אממה? בעיה קטנטנה - שוק יינות האיכות בישראל לא צמח באותו קצב שבו קמו עשרות היקבים. היה מי שניסח את זה במשפט ואמר: "קל לייצר - קשה למכור". חלק מהיזמים 'נתקעו' עם מלאי יקר כשיכולת השיווק והמכירות שלהם מוגבלת, ומי שרצה לשרוד צריך היה להצטייד לא רק ביכולת ייצור איכותית אלא גם ובעיקר באורך רוח ובעומק כיסים. גם כיום יש מי שטוען בלהט כי ענף היין הישראלי מנופח, ההיצע עולה על הביקוש וזו רק שאלה של זמן עד ל"מפץ היין הגדול".

אחד מהיקבים שחווה הרפתקה דומה בימים אלו הוא "יקב זמורה". השותפים ביקב, אנשי היי-טק וביטוח שהשקיעו מיליוני שקלים בהקמה ולאורך השנים, עשו זאת מתוך אהבה לתחום וכעיסוק צדדי. היינן שהוביל את הייצור, ברוך יוסף, גם הוא עובד קודם כל כבכיר בעיריית ירושלים, וייצור היין הוא רק התחביב. מוצלח ככל שיהיה - קשה למכור עשרות אלפי בקבוקים מדי בציר בלי התמסרות טוטאלית לעניין. הכרת השוק, האנשים, הקשר היומיומי - כל אלו ועוד הכרחיים להפצה נכונה של המוצרים. גם מיקום מצוין (בית זית שבהרי ירושלים), יין איכותי במחיר סביר (הסדרה המרכזית נמכרת בפחות מ-70 ₪) ואנשים מקסימים (צביקה, יובל וברוך) אינם יכולים להחליף את המקצוענות ואת ה'יד על הדופק' שחייבת להיות מורגשת בכל רגע ורגע בעסק כזה.

לאחר כשבע שנים של פעילות מוצלחת עומד היום היקב על תכולתו למכירה. אין חולק כי ליקב פוטנציאל מצוין להישאר עוד הרבה שנים בנוף הישראלי - סוף סוף היין שלו ראוי ואינו נופל מהרבה יינות אחרים שכן מצליחים להימכר - אולם לשם זה צריכים להיכנס משקיעים רציניים עם יכולות מכירה ושיווק מוכחות שייקחו את העסק לידיים  ויתמסרו לו לחלוטין. אז אם יש לכם קצת כסף בצד ורצון לעשות יין  - הנה ההזדמנות שלכם!

 

              

 

ביקורת יין

·  שרדונה סילבר 2006, יקב טפרברג 1870 - שרדונה מקסים מהסדרה האמצעית של היקב. ענביו גדלו בשפלת יהודה ונהנו מבציר ידני מוקפד. צבעו צהוב ירקרק, באף ארומות פרי (אגס) מתובלות בוניל שהתווסף לו בזמן ההתיישנות הקצר בחביות (כ-6 חודשים). בחיך מורגשת רעננות, גוף בינוני וחמאתיות נעימה אך לא כבדה מדי עם סיומת "אלונית" אופיינית. מחירו אטרקטיבי ביותר והתמורה שהוא נותן לכסף פנטסטית. הגישו אותו מצונן במנה הראשונה ליד פסטה ברוטב שמנת, דג ים גריל או אפילו עוף צלוי.  שלוש כוסות וחצי. (מחיר מומלץ - 38 ₪, כשרות - הרב הראל-מטה יהודה, בד"צ עדה חרדית ובד"צ נווה ציון).

 

·   קסטרא שחור 2004, יקב זמורה – אחד משלושת היינות המרכיבים את סדרת הדגל של היקב. בלנד מעניין ומבטיח שהותקן מ-65% קברנה סובניון, 20% מרלו, 10% קברנה פרנק ומעט סירה ופטיט-ורדו. הענבים שגדלו במספר כרמים ברחבי הארץ (בעיקר בגליל העליון) שהו שנתיים (!) בחביות עץ חדשות כולן. הצבע אדום-רובי כהה ויפה, באך ניחוחות פנטסטיים של שוקולד מריר, פירות יער שחורים ופלפל שחור. הוא צריך זמן להיפתח ואז מרגישים את גופו המלא וחמיצותו. אחרי אף כזה - הטעם קצת מאכזב, חומציות רבה והטאנינים אגרסיביים מאוד, אך סביר כי הוא יתיישן היטב לפחות עוד שלוש-ארבע שנים ואולי אז אף יתעלה על עצמו. ארבע כוסות מינוס. (מחיר מומלץ - 139 ₪, כשרות - הרב הראל-מטה יהודה ו-O.K.).

 

שאלות למדור ניתן לשלוח לכתובת: yain5@walla.co.il

* הכותב הינו חבר בפורום פורטל היין הישראלי.

 

מקרא:

5 כוסות – יין מדהים, אסור לפספס! 4 כוסות – יין מצוין, כדאי מאד. 3 כוסות – מוצלח למדי, לשתיה מהנה ולא מחייבת. 2 כוסות -  יין פשוט, רק אם מוכרחים. 1 כוסות – פאשלה של היקב, לא לגעת.

מאי 2008