אבי הלוי

כאשר ניזרק הסטודנט היהודי הנס שטרנבך ז"ל מאוניברסיטת ברלין בשנת 1934, הוא לא שיער בוודאי שכעבור 70 שנה יוקם בארץ ישראל יקב הנקרא על שמו. הנס עבר לפולין, למד נגרות בכדי לקבל 'סרטיפיקט', ובשנת 1935 עלה ארצה. שנים חלפו ועל הר הצופים נולד בנו גדי, המתגורר כיום עם רעייתו שולה במושב גבעת ישעיהו שליד עמק האלה. גדי ושולה עוסקים מזה כמה שנים בגידול ענבים, ייצור יין ואירוח כפרי. לאחרונה חבר אל גדי שותף צעיר, עמנואל (מנו) מדר, סטודנט הלומד בחוג למדעי הצמח בפקולטה לחקלאות ברחובות. עמנואל, בן להורים ילידי צרפת החליט שעתידו בעולם היין ובכוונתו ללמוד ייננות לאחר שישלים את התואר הראשון. בקיץ 2003 נסעו גדי ומנו לאיטליה, רכשו ציוד מודרני ועם שובם הוחלט לקרוא ליקב המורחב והמחודש 'משק יין הנס שטרנבך'.

יום חמישי לפנות ערב, כמעט סוף יולי 2004, ובאזור מישור החוף החום בלתי נסבל והלחות מעיקה. לעומת זאת, במרומי גבעת ישעיהו קריר ונעים. מתחת לפרגולה עטורת גפנים צעירות כינס גדי שטרנבך כמה אורחים כדי להציג את יינות המשק והארוחות המוגשות בו בסופי שבוע. פתחנו בשיחה כללית על אופי היינות המיוצרים מהענבים שגדלים באזור נחל חכליל הסמוך. לדעתו של גדי יש ליינות אופי מיוחד המבטא את איזור הגידול של הענבים. איזור נחל חכליל הוא איזור בעל הפרש טמפרטורות גדול בין היום ללילה והענבים המתקבלים הם עתירי סוכר ובעלי חומציות טובה.

היין הראשון שטעמנו היה 'עמק האלה 2002'. זהו יין שהוכן בשיטת 'ריפאסו' הנהוגה באזור ואלפוליצ'לה שבאיטליה. בשיטה זו משרים יין שגמר לתסוס עם הקליפות של הענבים מיין אחר שהוכן קודם לכן כדי להעניק לו מעט יותר עוצמה. תחילתו של 'עמק האלה 2002' בתקלה ייננית, מספר גדי. הוא הותסס בטמפרטורה נמוכה יחסית ולכן צבעו בהיר. גדי מסביר שהיין אינו מאוזן היטב, הוא בעל גוף קל וטעמים פירותיים ומכיוון שאינו עומד בסטנדרטים של יין הראוי לשיווק, הוא אינו מבוקבק אלא נמכר לסועדים במקום במחיר של 35 שקלים לקנקן. מסתבר שהקהל הרחב דווקא אוהב את היין הזה ויש הרוכשים אותו במכלים במחיר 40 שקלים לליטר.

היין הבא - 'נחל חכליל 2003' . 90% קברנה סוביניון ו- 10% פטיט סירה. עקב גיזום יתר, מספר גדי, הניב כרם נחל חכליל מעט מדי יבול והיקב נאלץ לרכוש ענבים לתגבורת משכנים המגדלים ענבים באותו איזור. היין שוהה כעת בחביות, הוא עדיין סגור וצבעו, ריחותיו, וטעמיו שונים באופן מהותי מהיין הקודם שטעמנו. היין יבוקבק בסוף 2004, יצא לשוק באמצע 2005, ומחירו יהיה כ-60 עד 70 שקלים. גדי צופה שהיין ילך וישתפר עד יציאתו לשוק.

'ג'נבא 2003' העשוי מ 100% ענבי קברנה סוביניון, הוא יין השייך לסדרת הרזרבד של היקב. כרם ג'נבא (JANABA ) הקרוי ע"ש חירבת ג'נבא הסמוכה לכרם, הניב בבציר 2003 יבול של פחות מ- 650 ק"ג לדונם וגדי משער שהדבר השפיע לטובה על איכות היין. הנוכחים הסכימו שהיין הזה יותר טוב מיין נחל חכליל 2003. הוא יותר פתוח, יותר פירותי ופחות עפיץ. היו מי שחשבו שיש בו מתיקות מסוימת ולדברי גדי הדבר נובע מתחושת מתיקות מדומה עקב תכולת אלכוהול גבוהה (מעל 14%). היין ישהה בסה"כ 24 חודשים בחביות עץ וצפוי לצאת לשוק בקיץ 2006.

ה 'גנבא 2001'  שגם הוא 100% ענבי קברנה סוביניון מכרם ג'נבא, מבוקבק כבר למעלה מחצי שנה. התיישן 26 חודשים בחביות עץ והוא בעל צבע אדום-סגול וריחות של אדמה ועור. בטעימה חשים ביין בעל גוף מלא וטעמי פרי בשל. יש בו 14.3% אלכוהול ולדעת גדי הוא יוסיף להשתבח בבקבוק עוד תקופה ארוכה. מחירו 90 ש"ח.

עם רדת הערב הוגשה לנו ארוחה ממטעמי המטבח של שולה וגדי. תחילה הוגשו שלושה סוגי מרק שניים קרים ואחד חם. הקרים הם מרק עגבניות 'גספאצ'ו ומרק מלפפונים ויוגורט. המרק החם הוא מרק חצילים מוקרם. אהבתי את כולם, במיוחד את מרק החציל שהוא יוצא דופן בטעמיו העשירים. בין המנות הראשונות קיבלנו רוסטביף קר פרוס דק ופרוסות בשר מומלח מעוטר בתאנים טריות. המנות הראשונות לוו במבחר סלטים טעימים שביניהם בלט סלט שעועית ירוקה דקה הגדלה בגינתם של שולה וגדי. לעיקריות הוגשו שוק טלה מושחם, נתחי צלי בקר ובשר טלה ממולא. גם קינוחים טעימים היו שם מסלט פירות ועד עוגות מסוגים שונים.

שבוע לאחר מכן חזרתי למשק היין הנס שטרנבך כדי להשתתף בהשקה וחנוכת היקב לקהל הרחב. עשרות אורחים הגיעו כדי לטעום את יינות היקב ולאחל הצלחה לגדי ומנו. צמד נגנים זמרים בשם גל ודיקלה שהתמקמו על רקע הנוף היפה הנעימו את האווירה בשירים שקטים.

בחדר האירוח של הבית התארחו באותה עת כמה משפחות לארוחה כפרית.

שוב ישבנו מתחת לסככה עטורת הגפנים וטעמנו את  ארבעת סוגי היינות שסקרתי קודם לכן. מעניין היה להיווכח פעם נוספת שבין הטועמים קיימת התפלגות באהבת היין מה שמאפשר לייננים להכין יין לכל חך. הצעירים אהבו את 'עמק האלה 2002' והמנוסים יותר התעמקו בהשוואה בין 'ג'נבא 2001' ל- 'ג'נבא 2003'. אני, שזוכר את ה- 'ג'נבא 2000' הטוב, חושב שה- 2001 דומה לו וה- 2003 אף יעלה עליו. ימים יגידו.

מנו, שנעדר מהאירוע של השבוע שעבר, סיפר לי על השתלשלות הדברים שהביאה אותו לשותפות עם גדי. מנו, בן ה- 23 הוא, כאמור, בן למשפחה יוצאת צרפת. בבית תמיד שתו יין בארוחה ונושא היין לא היה זר לו. אחרי הצבא טייל באירופה ועבד ביקב בוטיק שוויצרי. כשחזר שלח אי מיילים לכל היקבים מאזור ירושלים  והציע עצמו לעבודה. בתחילה עבד עם שוקי מיקב עגור ואח"כ עזר לגדי שטרנבך בגיזום בכרם. יום אחד שמע שגדי מחפש משקיע-שותף והחליט שזוהי ההזדמנות שלו להיכנס לעניינים. יחד הכינו תכנית עסקית ויצאו לדרך.

מנו לומד, כאמור, בחוג למדעי הצמח בפקולטה לחקלאות ברחובות ובכוונתו להמשיך ללימודי ייננות לאחר גמר התואר הראשון. אתר היין הישראלי מאחל למנו הצלחה בלימודים ולגדי ומנו יחדיו הצלחה בפיתוח היקב והצלחה בייצור יינות טובים.

הגבעות שמסביב לגבעת ישעיהו מתחילות להיבלע בחשכה. למטה בוואדי נשמעת יללת תנים (מפחיד) ועדר כבשים שחזר מהמרעה שועט ומעלה אבק בשביל שליד היקב. ריח הכפר והמראות האלו מוציאים את החשק לחזור לעיר הסואנת החמה והמהבילה. אילו היה לגדי שטרנבך צימרים להשכרה הייתי נשאר לישון, ואולי בעצם לא...התנים...

יולי 2004