מאת: הילה איל

שלושה מרכיבים בתמהיל נכון הם שיהווה את הבסיס לקבלת יין "מנצח": היקב, היינן והטועם. סגנונו של כל אחד מהם, אופיו וטעמיו, הם שיוצרים את הבסיס הנדרש לטעימת יין חוויתית, מהנה ומוצלחת.

בביקור חברי פורום היין ביקבים בצפון, הדבר בא לידי ביטוי "בזמן אמת":

היקבים:

נחשפנו למספר סגנונות יקבים שונים והכל בטווח ק"מ בודדים:

1. יקב הרי גליל - חדשני, מודרני ופונה לכלל הציבור ("עממי" אך במיצוב איכותי) באופן הכי ישיר..ובתוכו עדיין יש סדרה "ממותגת" כיוקרתית - הלא היה סדרת "יראון". ובכך, מובטח כי היקב ישמור על בסיס יציב לאורך זמן תוך הוצאת המיטב בהתאם ליעדיו.

2. יקב דלתון - המשמר ייצור יין "מסורתי" יותר באופיו, תוך כוונה להגשים ולממש את חזון הציונות במיטבה. נוכחותו שופעת חיים דווקא בשל תחושת ה"שקט של עשייה". יקב ללא פילוסופיה מתוחכמת אך נוכחות מבוססת היטב.

3. המשפחתיים - יקב מילס ויקב בן-זמרה - ממש כך - נולדו להם שני יקבים בחצרם של שני האנשים - אייל מילס ויוסי אשכנזי. יקבים אלה אינם מתיימרים להתחרות באחיהם - היקבים הגדולים/המסחריים. להפך - הם למעשה משלימים אותם. היינות ביקבים אלה נוצרו בעיקר תוך כדי "ניסוי ותהייה" מבלי להשתמש בידע וטכנולוגיות מתוחכמות מדי. ובכך בולט סגנונם האישי והייחודי.

4. יקב "שאטו גולן" - יקב "ממותג" - מעין "צפוני" אמיתי (מה גם שמיקומו בגולן בזמן שיתר היקבים בהם ביקרנו ממוקמים בגליל). מטרתו (על אף היותו עסקי) - היא ליצר איכות (גם במחיר ירידה ברווחיות) בלתי מתפשרת.

היינן:

אין מחלוקת לגבי נכונות האמרה שאין יין טוב ללא בציר טוב... אך לא פחות חשוב הוא היינן - בלעדיו, גם אם יהיה זה חומר גלם מצוין, לא יתקבל יין מעולה. יינן טוב ישכיל להוציא את המיטב מכל ענב. אך יותר מכך, יינן טוב יטביע את חותמו האישי ביין, בעצם בחירת סוג הענבים, אזור הגידול ממנו יילקחו, התמהיל ביניהם, תקופת היישון וכד'. יש מי שיטה לפעול "לפי הספר" - אך בצורה הדווקנית המיטבית (כדוגמת נעמה מועלם הייננית של יקב דלתון ביינות השרדונה והסוביניון בלאן) ויש מי ש"ילך על בטוח" מחד, אך יפגין גם נועזות וחדשנות (כדוגמת השיראז-קברנה או סירה יראון של יקב הרי גליל).

וכאמור, הייננים ביקבים המשפחתיים - הולכים כמו "צמח בר" ואינם מהססים להיכנס ל"הרפתקאות". בעיקר בהפעלת אינסטינקטים (ויש לציין שאלה אינסטינקטים בריאים), הם משתפרים והולכים תוך כדי עשייה ועם חלוף הזמן. וכך נולד לו המרלו של יקב מילס כדוגמא.

ובקצה השני (כאמור גם מבחינה גיאוגרפית) – אורי חץ, היינן של יקב שאטו גולן - יודע בדיוק מה הוא רוצה - את הטוב ביותר, כמובן. ולא פחות! והוא יעשה הכל כדי להגיע למיתוג ייחודי - כפי שעשה בהצלחה עם יין "אליעד" ועם יין "סירה" כדוגמא.

הטועמים:

ולסיום - אנחנו הטועמים - בין אם חובבים מתחילים או בין אם חובבים ותיקים - בהתחלה אנו חסרי ניסיון, ואולי גם מוטים לטעם או סגנון מסוים... אולם - ככל שאנו נחשפים וחווים יותר טעימות, ובעיקר - נפגשים יחד ומשתפים אחד את השני בחוויות של טעם, ריח ויתר החושים בטעימה - כך אנו מתבשלים (ממש כמו יין) ומפתחים את חושי הטעימה שלנו ואת טעמנו האישי ביינות. עולם טעימות היין מתגלה בכל פעם כחוויה לימודית חדשה.

בביקור ביקבים בצפון, חברי הפורום עשו זאת בהנאה מרובה (לפחות בשמי אני מדברת). מכל אחד מהחברים השכלתי, לא פחות מאשר מהיינן עצמו ומטעמו האישי.

וכמובן - רבקה כרוח המארגנת, המגבשת והמחיה של אירוע זה, כמו גם אחרים - לה נתונה הערכתנו המרובה.

תודה לכולם, עד המפגש הבא.

נובמבר 2006