ישראל פרקר

ראשון לציון  (או כפי שאנו, תושבי המקום, מכנים אותה "רישון")  היא עיר היין לא רק 120 שנה  מאז שהקים בה הברון רוטשילד את היקב המפורסם, אלא כבר אלפי שנים. עדות לכך משמשות עוד ועוד גיתות עתיקות לעשיית יין המתגלות בה מדי פעם  כשקבלנים חופרים יסודות לבניינים חדשים או סוללים כבישים בשכונות החדשות. בבוקרו של יום שישי נאה אחד, בסוף  חודש מרץ 2004 , עצמתי עיני , הפעלתי במרץ את הדמיון (אצלי זו בכלל לא בעיה) וחזרתי אחורה לתקופות קדומות, תקופת הברזל והתקופה הביזנטית. עזרה לי בכך מזל ביסמוט מורה למדעים  ומדעי הסביבה בבית הספר ידלין בראשון לציון שלקחה  על עצמה את האתגר ליזום  פעילות והדרכה בגן הגיתות, פינת חמד שנחנכה בסוף רחוב רוטשילד (זה שבתחילתו ניצב, מלא כבוד, בית הכנסת הגדול). שלוש גיתות נמצאות במתחם החדש:
גת מתקופת הברזל שנבנתה כנראה במאות 7-8 לפני הספירה. היא נמצאה ב2003 בשכונת פרס נובל והועברה למתחם במבצע הנדסי מיוחד.  בגת שלושה אגנים שאין בינם קשר.

גת ביזנתית עם משטח דריכה שנבנתה במאות 5-6 אחרי הספירה, ונחשפה במקום ע"י רשות העתיקות בשנת 1991. בגת שכוסתה בגג משטח לאחסון ענבים, משטח דריכה, בור  סינון לאיסוף פסולת (גפת) ובסוף נמצא בור איסוף התירוש, שהוא גדול נפח ועומקו למעלה משני מטרים. נפחו הגדול מעיד על הכמויות הגדולות של יין שיוצרו במקום לאכלוסיה גדולה של משתמשים ביין שגרה באזור, ואולי גם לייצוא לאירופה באמצעות ספינות שעגנו בנמל יבנה הסמוך. בין הבורות הייתה  כנראה סירה קוצנית שסיננה את  הקליפות והגרעינים של הענבים.
מזל, המורה  הזריזה,  נעלמה לפתע מעיני. היא קפצה לתוך בור האיסוף הגדול כדי להמחיש את עומקו. היא הסבירה לי כל העת ביסודיות את תפקידו של כל חלק בגיתות שראינו וניראה שהייתה בקיאה היטב בתקופות היסטוריות השונות.

כל המשטחים  מכוסים באבני פסיפס  קטנות שנועדו למנוע ממיץ הענבים הניגר הספגות והעלמות באדמה. מזל סיפרה לי גם שמצאו בחולות גפן  עתיקה, יבשה, קבורה 2 מטר בתוך החול.  זו הייתה כנראה גפן ביזנטית או  מתקופה יותר מוקדמת.

מצאו גם גפן חיה עמוק בחול  ממנה לקחו ייחורים ושתלו מסביב בגן זה.  במרכז מתחם הגיתות עמד "עץ" גפן עם גזע עבה בגובה של למעלה מ2 מטר. הוא   גודל באגף הגינון של עיריית ראשל"צ מייחור של גפן עתיקה, ויקיר אחראי המשתלה העבירה למקום.

גולת הכותרת בעיני, והסיבה לבואי יום לאחר החגיגה שנערכה במקום, הייתה הגת החדשה שנבנתה במקום (תואמת גת ביזנטית) ביוזמתם של אנשי ביה"ס ידלין ובראשם המנהלת הפעלתנית אורנה שלי (שהייתה קטליזטור ותומכת נלהבת בנושא) , עיריית ראשל"צ ובמיוחד איזי כנען, שבעזרתו "רצו" הדברים קדימה , ויקבי כרמל שבראשם המנכ"ל דוד זיו. בגת זו משטח דריכה, בור סינון ובור איסוף. רצפת המשטחים מעוטרת בציורים צבעוניים יפים של הציירת גיטה שיאון.
מזל ביסמוט סיפרה לי שהמקום מיועד לדריכת ענבים ויצירת תירוש ע"י ילדים שיגיעו למקום לפעילויות מודרכות בשטח עשיית היין בתקופת הקיץ, היא תקופת הבציר. בכך יקורבו הילדים לענף כל כך מעניין ומסתורי, ענף הקשיש בימים, ענף ייצור היין.

בטכס חנוכת מתחם שלושת הגיתות, מתקופת הברזל, מהתקופה הביזנטית ומהעת החדשה (זו הידלינית) העלו ילדי כיתות ד – ו מסכת על ייצור יין, והדגימו איך דרכו ענבים בתקופה עתיקה. מקהלת בית הספר ליוותה את האירוע בשירים. בין המכובדים נכחו במקום ראש העיר, מנכ"ל החברה העירונית, מנכ"ל יקבי כרמל, מנהלי בתי ספר, אנשי מחלקת החינוך, אנשי אגף העתיקות ועוד המון סקרנים היו שם, בחנוכת מתחם שלושת הגיתות. 
 מזל אספה בכלי מיוחד את מיץ הענבים שניגר מפתח צינור האיסוף. התקבלו בדריכה החגיגית כ5 ליטר מיץ ענבים שלדאבונם של כולם יהפכו עד מהרה לחומץ יין מפני שבבית ספר ידלין אין כלים מתאימים, דימיג'נים ונשמים, לאכסון ראשוני של היין בעת תסיסתו. 

כבר לפני 3 שנים שתלו כרם  גפנים בגינת בית הספר ידלין, ואף נטעו עצי זית. במסגרת לימודי הביו טכנולוגיה לומדים הילדים  עשיית גבינות, שמן, יין ולחם.
ילדי כיתות  ד-ו דרכו ענבים בחודש ספטמבר ביקבי כרמל ואספו את התירוש.  המיץ אוחסן בבקבוקים שהתפוצצו מפני שהיו אטומים ולא היו מיועדים לאחסון יין תוסס. זה המקום לבקש מאנשים טובים לסייע למזל וילדי ביה"ס ידלין (055-338808 ) ברכישת דימיג'נים ופקקים מיוחדים לעונת הבציר ההולכת וקרבה כדי שהילדים יוכלו ליהנות גם מיין שיעשו בעצמם ולא רק מתהליך דריכת הענבים.

ביקרתי בגינת בית הספר. מהזיתים הגדלים על עצי הזית הצעירים הנטועים במקום יוכלו התלמידים לייצר קצת שמן השנה, מאשכולות הענבים הם ייצרו תירוש שיוכלו לשתות לאחר שיאכלו סלט מצנוניות, גזר, עגבניות, מלפפונים, קישואים וחצילים הגדלים בגינה. לפי הקריאות  הנלהבות שקראו הילדים לעברה של מזל ביסמוט ניראה שהזאטוטים אוהבים מאוד את פעילותה בבית הספר ידלין בראשון לציון.  
העונש הכי גרוע ומפחיד  שמקבל תלמיד המפריע בשעורים של מזל הוא לא להשתתף בשיעורי הביו טכנולוגיה...  והאם מישהו מעוניין להפסיד כיף כזה? הא?

הידד ליינני העתיד מראשל"צ !!!