מאת: רבקה פומרנץ

צילם: חגי פומרנץ

שנת 2006 בפתח, ומשפחת ג'ורג' חינאווי הפיקה אירוע מלבב – הרמת כוס לשנה החדשה.

חנות היין בהרצליה צרה מלהכיל מספר רב של אורחים. מזג האוויר החורפי שסוף סוף פקד אותנו, לא אפשר קיום אירוע תחת כיפת השמיים, ולפיכך הוקם בכניסה לחנות אוהל לבן גדול, ששימש אכסניה למטעימים ולאורחים, ואלה האחרונים, הגיעו ברוב עם לחגוג יחדיו את כניסת השנה החדשה.

כשמדובר בחגיגה, וכשאנו רוצים לשדר יוקרה - אין מתאימה משמפניה למטרה זו, וכל המרבה הרי זה משובח (פסוק זה נאמר, במקור, בעניין אחר,  אך הוא ללא ספק מתאים גם לענייננו).

יקבי רמת הגולן, ויבואני השמפניה השונים, הנמכרים ברשת Wine & More של ג'ורג' חינאווי, הזמינו כל אחד את לקוחותיו, וכולם התייצבו כאחד.

האירוע נשא אופי של מסיבה, וכלל את כל הסממנים הדרושים: מוסיקה, תאורה מינימאלית, אורות ורודים מרצדים, מלצרים המגישים מתאבנים מהקייטרינג של רוג'ט חינאווי – החל במאפי בצק ממולאים וכלה בשרימפס ובקנפה סלמון – כולם טעימים ביותר - וחוגגים. המון חוגגים.

כמו בכל אירועי היין השתתפו בטעימת השמפניה חברי פורום היין, ביניהם: עופר י. רן בירון, מאיר, גריגורי ואשתו, ועוד רבים וטובים.

אירוע כזה חשיבותו במפגש עם שוחרי יין נוספים, עם נציגי היקבים, והיבואנים.

שמחנו לפגוש את תומר גל ולהחליף דעות בנושא השמפניה ובנושא יינות בורגונדי – בקיאותו בנושא מעוררת התפעלות כל פעם מחדש. שמחנו לפגוש את גלעד פלם, שהפעם עטה כובע של יבואן – חברת "גפן" בבעלות משפחת פלם מייבאת את פורסקו מאיטליה, שאת יין הנתזים שלהם טעמנו. את נילי ססלוב, אותה תמיד מהנה ומעניין לפגוש. את אבירם מיקב תשבי, ששיחה עימו מוסיפה נדבך נוסף בנושא היין, וכמובן את דבי שוהם, שהגיעה מטעם יקבי רמת הגולן ואין תוססת ומתאימה ממנה להטעים שמפניה.

להלן רשמים מטעימת סוגי השמפניה שהוצעו לטעימה, כשהדגש הוא כמובן על היין הישראלי:

יקבי רמת הגולן, ירדן Blanc de Blanc 1999

פתחתי וסיימת את טעימות השמפניה ב"בלאן דה בלאן", העשויי מענבי שרדונה.

במגירת זיכרונות היין שלי, שמור מקום של חיבה לאחיו הבוגר בחמש שנים, זה מבציר 1994, ולכן נמלאתי סקרנות לקראת טעימת ה"בלאן דה בלאן" מבציר 1999. נכון הדבר, שתנאי הטעימה הם בעלי השפעה כבדת משקל – וכאן הצפיפות היתה רבה, וריחות  הבשמים שלבשו האורחים, התערבבו בריח היין ומילאו את נחירי. לכן, קשה היה לעמוד על הבושמיות והפרחוניות של היין. אך כן יכולתי לעמוד על טעמי פרי ההדר והתפוח הירוק, והרעננות המענגת של ה"בלאן דה בלאן" 1999. כל אלה גרמו לי להבין שעלי לחזור לטעום "שמפניה" ישראלית זו.

יקבי רמת הגולן "ברוט" (ללא שנת בציר).

עשוי מענבי שרדונה ביחד עם אחוז קטן של פינו נואר. הגם שה"ברוט" הוא בעל נוכחות בולטת מאד, וטעם פרי ההדר  ממלא את הפה, בכל זאת העדפתי את ה"בלאן דה בלאן".

בטעימה היו 4 סוגי שמפניה מאזור שמפיין, צרפת:

Moet & Chandon אחת מהשמפניות המרשימות. לזכותם של המארחים והיבואנים ייאמר, שחרף המחיר הגבוה (449 ₪ בערב הטעימה במקום 550 ₪) לא נעשה שום ניסיון לחסוך, ובקבוקי השמפניה נפתחו בזה אחר זה, על פי הצורך ודרישת הקהל.

Pommery – לטעמי הטוב בטעימה. מעודן, אלגנטי, פירותי, בקיצור -  מענג חיך. (ובמפתיע גם זול מקודמו בכ - 100 ₪ ).

כו טעמתי Piper Heidsieck , ו -  . Charles Heidsieckשלא ניתן שלא ליהנות מהם.

לאוהדי הקוקטיילים הוצע קיר רויאל - Codorniu הספרדי בתוספת קסיס. וכמובן שהקודורניו הוצע לטעימה כפי שהוא.

והזכרתי לעיל את הפורסקו האיטקי, חביב, קליל. מהנה.

אין ספק שכוס שמפניה ביד יש בה אמירה, והיא תורמת לאווירת חג. תרמו בכך גם  נציגי יקבי רמת הגולן והיבואנים. אך מי ש"עשה" את האירוע, הם ללא ספק בני משפחת חינאווי, שאירחו את הקהל למופת – הקרינו חום רב, ודאגו שדבר לא יחסר. והקהל, שבא לטעום שמפניה, בא גם להצדיע להם ולהביע הכרת תודה.

תהא שנת 2006 הבאה עלינו לטובה שנת בציר טוב, ענבים משובחים ויין איכותי.

לחיים!

דצמבר 2005