מאת: זן-אור

אשכול הזהב 2007 הסתיים בהצלחה!

ערב מרשים, נהדר שפרגן מאוד ליין הישראלי, לתעשייה כולה ולתרבות היין בארץ.

 רבים תוהים אם ניתן לתת ניקוד ליין.

פרקר קיים ואפילו חי לא רע, אז אני מניח שהתשובה היא - כן, לפחות עבור רוב האנשים.

האם זה מועיל? – התשובה זהה גם כאן.

האם זה נכון? ובכן, מבחינת אידיאולוגיה אולי לא, אבל גם האידיאליסטים קוראים לה "תעשיית היין" ולא "מחוז אומנות היין שלא למטרות רווח".

בכל מקרה - מחוסר יכולת של הצרכן לטעום את כמויות היין שיוצאות כל שנה לשוק - קם הצורך של כולנו (יצרנים, משווקים, מוכרים וקונים כאחד) לאיזו שיטת אומדן, יחסית או מוחלטת של איכות היינות השונים.

באשכול הזהב הניקוד אינו מוחלט כי אם יחסי. או בעברית:

איש לא אמר שבין אשכול הזהב והכסף בקטגוריה X קיים אותו הבדל באיכות כמו בקטגוריה Y.

איש גם לא אמר שאשכולות הזהב בקטגוריה X ו- Y הם באותה רמת איכות אחד מול השני.

קצת לגבי פילוסופיה של טעימת יין:

מכיוון שלא קיים סולם אבסולוטי לאיכות, לא ביין ולא בשום צורת אומנות אחרת - ראוי לשפוט יינות מול "נקודת ייחוס" כלשהי (Bench Mark).

אפשרי שמול עיניי השופטים בקטגוריית הויונייה עמדו יינות קונדריו (Condrieu) או אפילו שאטו גרילה (Château Grillet) ואפשרי שפשוט שפטו שם יין לבן! (אני בטוח שאף אחד מהשופטים, וגם אף אחד מהייננים לא באמת התיימר לראות את בורגון מול העיניים בקטגוריות פינו-נואר...)

לכל אחד הסמן שלו, לכל אחד חוות הדעת שלו וכל אחד מעניק חשיבות שונה לפרמטרים השונים בטעימת היין. יש אנשים שייתנו ניקוד גבוה לעוצמת צבע, טעם וריח ואילו אחרים יעריכו יותר איזון ושילוב בין חומציות - פירותיות / מתיקות - מרירות.

אין דעה אחת, ולא תהיה.

עוד לא הסתיימה תחרות אשכול הזהב וכבר קמו המקטרגים שבחנו את שיטת הניקוד, שיטת הקבוצות ועוד. והרי גם דעתם לא מוחלטת וגם שיטתם אינה מושלמת.

אם מישהו חושב שבגלל אשכול הזהב יין מסוים יהפוך פתאום למונופול בחנויות היין ובמסעדות, אני מזמין אתכם לקחת דוגמא מענף אחר:

וודקה מסוימת זכתה במקום הראשון בטעימה עיוורת שערך ה"ניו-יורק טיימס מגזין". זוהי וודקה מצוינת אך נדמה לי (אין בידי סטטיסטיקה מדויקת) שהיא לא המובילה במכירות בארץ. רוב מבקשי הוודקה צורכים מותג אחר. למה? כי בקניית וודקה יש יותר מאיכות ויותר מציוני מבקרים. יש פה עניין של מיתוג, של הרגלים, של תדמית וכן -  גם של אמונות טפלות.

ברכותי לכל הזוכים באשכולות השונים, אף אחד מהם (ואני בטוח שהם יודעים זאת טוב ממני) אינו יכול לנוח על זרי דפנה, ואף אחד מהיינות / יקבים האחרים לא הולך לפשוט את הרגל כי לא זכה באשכול כזה או אחר.

סה"כ מדובר באירוע שמקדם את תרבות היין בארץ.

אחרי שהבהרנו את הנקודה הזו, אפשר להשען רגע אחורה בכסא ולשחק משחקי שונים בסגנון "מינה צמח". כדי להקל עליכם את העבודה - הנתונים כבר מוזנים לתוך גיליון אקסל הנמצא בתחתית הכתבה...

מצאתם משהו מעניין? – נא לשתף!

בהנאה...

לחיי היין הישראלי, היקבים הרבים והטובים הקיימים בארץ ולתרבות יין פוריה ומשגשגת!

הכותב הוא מרצה בנושאי יין ואלכוהול ויועץ לברים ומסעדות בתחום.

מרץ 2007