קטגוריות:
| >> הכל מכל » תיק תקשורת | |
בעבר, פרסמתי באתר מאמר על האופן שבו יש לכתוב הודעה לעיתונות. לכאורה עניין פעוט, לא מסובך מדי, וכזה שיכול לתרום הרבה לחשיפה של כל עסק. הפעם אעסוק בתיק עיתונות, אבל אחזור לרגע להודעות לעיתונות. במיוחד בשוק רווי ומוצף, שקשה למצוא בו נקודה יחודית כלשהי, חשיבות האופן שבו מועברים הדברים לעיתונות עולה מאוד. למה? מכמה סיבות, והנה שתיים: - תדמיתית: כאשר מעבירים הודעה לעיתונות בצורה לא מקצועית – מלאת חורים, עם תאויות קטיב ושגיאות – הרושם הראשוני על מוסר הידיעה הוא כבר עקום. ישנה יחצ"נית תל אביבית שאין קומוניקט שלה שלא מגיע עם טעויות כתיב או הקלדה. עומס? דיסלקציה? אני לא יודע, אבל איש יחסי ציבור כזה לעולם לא יוכל לעבוד עם לקוח גדול ומשמעותי שהתדמית העסקית שלו חשובה לו. בעצם, בארץ זה כן יכול להיות, כי הלקוחות – לא כולם – לא קוראים ומאשרים מראש מה שהיחצ"ן שלהם שולח וחלקם לא יזהה טעויות כתיב גם אם אלה ינשכו אותם. - פרקטית: כאשר עורך או עיתונאי מחפשים פילר – filler – כלשהו למלא חור שיש להם בעמוד או בסדר היום, הם מחפשים משהו מהיר, שאין להם סביבו עבודה. מידת העניין לציבור בדברים מסוג זה היא לא גדולה, ובהתאם – מידת ההשקעה שהמערכת תרצה להשקיע. אני מקבל המון – עשרות – קומוניקטים בשבוע, ואני לא מהעיתונאים או העורכים המוצפים מאוד. הודעות מלאות פונטים שונים, הדגשות, קוים תחתיים וכיו"ב מרעין בישין, קשה מאוד לקרוא וקשה עוד יותר לערוך. מה שאני עושה הוא clear formatting בו ישנן סיבות נוספות למה להקפיד על קומוניקטים מנוסחים כהלכה, אבל, כאמור, לא בזה העניין הפעם. אני כן רוצה לאמר כמה מילים על תיקי עיתונות. תיקי עיתונות, או "פרס קיט" בלע"ז, מכילים מידע כללי על החברה (בואו נגיד יקב) ועל המוצרים שלה. זה משהו שהתפקיד שלו הוא להכניס באופן וירטואלי, את מי שלא מכיר את היקב, אליו, ולהביא אותו למצב בו הוא מכיר ויודע כל מה שאתם רוצים שידע. תיק עיתונות הוא עניין תדמיתי, ורצוי שיהיה מושקע ויפה, אבל הוא גם משהו פרקטי, ולכן כדאי שיהיה ברור ופשוט ויהיו בו לפחות המרכיבים הבאים: - מכתב – אישי במידת האפשר – שמציג את המצב המעודכן ביותר. מה קורה עכשיו ביקב, מה הם המוצרים החדשים ביותר ולאן היקב הולך. עמוד או שניים לכל היותר. לא למכור במכתב הזה – לתאר. - פרופיל חברה: הסטוריה, סיפור מעניין – אישי ככל האפשר, מספרים – כמויות יצור, משקלי יבולים וכד', סדרות מוצרים. בפרופיל כזה אתם נותנים הכל: הסיפור חשוב, כי זה מה שיזכרו על היקב, והמספרים – כי אלה ה"עובדות". תאור הסדרות של היין מהווה השכבה החיצונית ביותר של המוצרים. כל אלה הם גם דברים שלא מתעדכנים כל הזמן, ולכן פרקטית אין סביבם התעסקות וניתן להדפיס אותם מראש, בצבע, בדפוס דיגיטלי. - דפי מוצר – דפי יינן וכד' – אלה ניתנים לעדכון חדשות לבקרים, הם חייבים להיות מעודכנים והם אלה שבסופו של דבר מתארים את המוצר עצמו. אלא אם כן אתם מכירים את העיתונאי והוא ביקש אחרת, כל זה חייב להיות מוגש באי מייל. מומלץ פחות על תקליטור או על נייר מודפס. בפורמט מוכר (תמונות JPG קבצי Word) יש להגיש את הפריטים הבאים: - תמונות היקב - תמונות האנשים - תמונות הכרמים – רצוי מאוד - תמונות המוצרים השונים – בקבוקים ותוויות - תמונות אוירה אזוריות שונות, במיוחד אם אתם שוכנים באזור תיירותי. יין הוא חלק מתרבות פנאי ובא לעיתים קרובות לא רק עם אוכל, אלא גם עם טיול אסוציאטיבי או אמיתי. - תמונות של היין עם האוכל המתאים – לא חובה, אבל עוזר. פורמט התמונות חייב להיות כזה שהוא מתאים לדפוס – 300dpi – בגודל A5 לפחות. אתם יכולים לתת תמונות קטנות יותר (גלויה), אבל זיכרו שאז יצטרכו לבקש מכם תמונות והחומר שלכם פחות זמין. זיכרו שתמונה שווה אלף מילים וגם נותנת רעיון, לפעמים לכתבה שלמה. אל תתנו תמונות של הילדים שלכם, חמודים ככל שיהיו. תמונות ילדים קשה לפרסם (חוקית) ואלא אם כן הם ממש עובדים ביקב, הם לא חלק מהסיפור. כאן חשוב להתייחס להרגל המגונה של מספר אנשים בשליחת תמונות במייל במשקלי ענק. תמונות בנפח של מאות קילובייטים ויותר סותמות במהרה את תיבת הדואר של המקבל. שלחו קודם בפורמט קטן או מכווץ ורק על פי דרישה שלחו בפורמט גדול. ציינו את שמות הצלמים והקפידו לרשום את תנאי השימוש. למשל: חופשי לשימוש עיתונאי או "חופשי לשימוש עיתונאי-מערכתי בתנאי שכתוב: צילום – יקב גרושקה". אל תריצו עורכים, כתבים ומו"לים לחפש כל פעם מי צילם התמונה. חלקו את כל התמונות בין פולדרים בצורה מסודרת ותנו לקבצים שמות תאו תמונות של בקבוקים רצוי קודם כל לספק צרובות - ללא רקע או עם רקע אחיד - ורק אחר כך בסגנון "אוירה". כל צלם יוכל לתת לכם את זה בלי בעיה, ללא חיוב נוסף. רקע – במיוחד מסובך, עם עלים וזרדים וגפנים ושלג וגמלים – מטשטש את המוצר ומקשה על עורך התמונות למצוא שימוש לתמונה שלכם. צריבה לוקחת זמן – ועולה כסף – ומורידה את האיכות הסופית של התמונה. זיכרו שאתם לא שולחים תמונה לקטלוג שלכם אלא לפרסום עיתונאי, ולכן צרפו תמונת אוירה בעדיפות שניה. לרוב אין צורך כיום לצרף תמונות מודפסות של המוצרים השונים – תמונות בקבוקים ואריזות – ואפשר להסתפק בתמונה מודפסת כחלק מדף היינן. שילחו קובץ ברמה גבוהה וזה הכל. אפשר ורצוי במייל (בהשקת מוצרים). לסיום, אל תשכחו להכניס כרטיס ביקור לכל תיק עיתונות. אם אתם יקב תיירותי, צרפו גם עלונים של לשכת התיירות המקומית או כמה דברים של עסקים בסביבה שאיתם יש לכם קשר. צרו חבילה אמיתית, מסגרת, לכל הדברים והעמידו את היקב שלכם בקונטקסט הנכון והרחב ביותר. זה כיף גם למי שמקבל. אם היין שלכם נמכר במסעדה מפורסמת – תנו מתכון של השף שעושה שימוש ביין, ואפילו תמונה של המנה או של השף. הרעיון כאן הוא לבדל, להוציא ולהבליט. בהצלחה. פברואר 2006 |
