בתמונה משמאל: מוטי צמיר המייסד

"הכל התחיל לפני כעשר שנים כאשר הקיבוצניקים של צוּבּה עשו שינוי דרסטי בגידולים החקלאיים שלהם ונטעו את הכרם הראשון". במילים אלו נפתח סרט התדמית של יקב צוּבּה אשר הוקרן בטכס החגיגי באולם האירועים שבקיבוץ לרגל חנוכת היקב. הסרט, שאורכו כחמש דקות, מתאר במלל ובצילומים מרהיבים את הרקע להקמת היקב שעיקרו במאתיים וחמישים הדונמים של כרמי הקיבוץ שניטעו לפני למעלה מעשור ואשר ענביהם המשובחים שווקו ומשווקים גם כיום ליקבים ותיקים. "כשהבינו חברי צוּבּה שהכרמים שלהם מניבים ענבים משובחים", מספר הקריין, "וכשיצא למרחוק שמם של היינות המצוינים שמייצרים היקבים השכנים החליטו גם הם לעשות יין במקומו הטבעי, בסמוך לכרמים".

באוגוסט 2006 הופיעה ידיעה בעיתון המקצועי לענף המזון והמשקאות 'פקספוד' ובה דווח שקיבוץ צוּבּה נכנס לעסקי ייצור יין ומשקיע כ- 2.5 מליון שקל בהקמת יקב ומרכז מבקרים. חנוכת היקב שהתקיימה באוקטובר 2007 היא התגשמות חלומם של רבים אך בעיקר זוהי התגשמות חלומו של מוטי צמיר, חקלאי שעזב עסקי מחשבים והגיע לצוּבּה לפני למעלה מעשרים שנה כדי להיות חקלאי. למרבה הצער, מוטי לא נושא בכל תפקיד רשמי ביקב החדש. גורמים המקורבים לנושא מספרים שבמהלך ההכנות להקמת היקב שקלו אנשי הקיבוץ לצרף משקיע חיצוני. מוטי התנגד לכך בתוקף ובעוצמה רגשית גבוהה. בסופו של דבר משקיע חיצוני לא הוכנס, אך הפרשה הותירה טעם מר אצל רבים הקשורים לעניין. יש לקוות שהרוחות נרגעו ואנו עוד נחזה בהצלחת היקב החדש, שהרי זה מה שחשוב.

 ההתחלה מצוינת. ליקב החדש מובטח חומר גלם איכותי מכרמי הקיבוץ, הידע לייצור יין קיים והיקב מקבל ייעוץ מקצועי מטובי המומחים בארץ בתחומים של ייצור יין ושיווקו. אומר מנהל העסקים של הקיבוץ, דוד מלול: "אין ספק שהיינות שלנו, עד כה, זכו לשבחים ונמצאים בשורה הראשונה של היינות הישראליים. אנו משיקים היום את היינות האדומים מהבציר הראשון שלנו, בציר 2005, ואנחנו כבר יודעים שיינות 2006, המתיישנים כעת בחביות, יהיו אף טובים יותר. אנחנו מאמינים שנוכל להמשיך ולהתקדם ולהגיע להיות בין היקבים המובילים בארץ. יש לנו את כל מה שדרוש לשם כך: פרי איכותי, כלים מודרניים ואנשי מקצוע מתאימים".

בתום הנאומים והברכות שבהם הודו איתן גרין, מנהל היקב ודוד מלול, מנהל העסקים של היקב, לכל מי שהיה מעורב בהקמת היקב, התפניתי לטעימת היינות. ליקב צוּבּה שלוש סדרות: הסדרה הבסיסית היא 'המעיין' הכוללת יינות קלים כמו סמיון וסנג'ובזה לשתייה יום יומית במחירים של כ- 45 ש', הסדרה האמצעית היא סדרת 'תל צוּבּה' והיא כוללת יינות כבדים יותר כמו שרדונה, מרלו, קברנה סוביניון ושיראז במחירים שבין 70 ל80 ש', וסדרת יינות רזרב, 'המצודה' שמה, ששיווקה יחל באמצע 2008. באירוע הוצעו לטעימה יינות מסדרת 'תל צוּבּה'. ליווה אותי בטעימת היינות, שכולם כשרים, היינן פול דאב שהואיל לסייע לי במידע ובפרטים חשובים על כל יין ויין.

תל צוּבּה, ויונייה – סוביניון בלאן 2006 – 63% ויונייה ו- 37% סוביניון בלאן. צבעו של היין צהבהב. פול מסביר שאת הצבע הזהוב מעניק הויונייה שבבלנד. היין שופע ריחות של פירות קיץ לבנים מעורבים בריח לימון ירוק. 'יש גם רמזים לריח של גויאבה' אומר פול. הפה ממשיך את מה שמרגיש האף: פירות לבנים, לימון ואשכולית. גוף קל אך ארבעת החודשים שבילה הסוביניון בלאן בחביות עץ מוסיפים מעט בוקה לארומות הפירותיות. יין טעים וכיפי לקיץ הישראלי.

תל צוּבּה, שרדונה 2006 -  100% שרדונה מחלקת כרם מבוגרת במושגים ישראליים, אחת עשרה שנים. כל היין עבר תסיסה מלולקטית ומחצית מהכמות התיישנה על השמרים בחביות עץ בעוד שהמחצית השנייה במיכלי נירוסטה. התוצאה יין בעל גוף בינוני עד מלא בצבע צהוב עמוק ויפה, שמנוני עם ריחות חמאתיים ובוקה עצי במידה לא מוגזמת. היין הוגש קר מדי וחיממתי אותו בכפות ידי ואז בקעו ממנו ריחות של אגס חום בשל. ליין טעמים נפלאים של שרדונה קלאסי. שרדונה כלבבי. אהבתי אותו מאוד. טעמתי אותו ביחד עם שיפודי דג סלמון וההתאמה הייתה מושלמת.

תל צוּבּה, מרלו 2005 - 94% מרלו מחלקת כרם בת אחת עשרה שנים אף היא. עוד 6% פינו נואר. ליין צבע אדמדם חום כצבע אדמת חמרה. הוא מדיף ריחות פרי אדום חמצמציים משהו. מי שרוצה יכול למצוא רמזים לקפה ושוקולד. איזון טוב בין חמיצות למתיקות. טעם שיורי קצר אמנם אך נעים. יישון של 14 חודשים בחביות עץ הוסיפו ליין קצת ריחות וטעמים של עץ קלוי. בסך הכל יין טוב וטעים שקשה לנחש שהוא מרלו ועוד עם פינו נואר... מתאים למאכלים קלים עד בינוניים.

תל צוּבּה, שיראז 2005 – פצץ של יין. 100% שיראז מכרם בן שמונה שנים – גיל נאה לגפנים בארצנו. צבעו אדום סגול כהה, כמעט שחור במרכז. היין שופע ריח פרי אדום שחור בשל עם גוונים פלפליים. בפה טעם עמוק מתובלן. בגלגול היין בפה מתפתחים טאנינים חצופים אך אם מצרפים ליין אוכל כמו כדורי קבב ממולאים בטחינה שהוגשו באירוע - הוא משתלב מצוין. יופי של יין.

תל צוּבּה, קברנה סוביניון 2005 – תערובת כמו בורדולזית של 85% קברנה סוביניון, 9% קברנה פרנק ו- 6% מרלו. פול מסביר שהמרלו מעניק לתערובת מגע קטיפתי ואילו הקברנה פרנק מביא אתו ריחות וטעמים של פרי שחור. בסך הכל מתקבל יין בעל צבע אדום רובי כהה מאוד בעל ריחות של פרי אדום - שחור בשל ומרוכז. בגלגול היין בפה מתפתחים טאנינים מעקצצים. היין השתלב נפלא עם שיפודוני נתחי בשר שהוגשו באירוע. יין מצוין.

לסיכום, לעניות דעתי אנו עוד נשמע רבות על יקב צוּבּה. יש ליקב הזה משאב שערכו לא יסולא בפז והוא חומר הגלם האיכותי, הענבים הגדלים בכרמים וותיקים בגבהים של 700 מטר. הוסיפו לכך את הכלים והציוד המודרני שנרכש ואת האנשים שהתלהבותם לא יודעת גבולות – והרי לכם מתכון בטוח להצלחה.

מזל טוב ליקב צוּבּה ! עלו והצליחו !

אוקטובר 2007.