קטגוריות:

>> הכל מכל » תעשיית היין - לחתור לייחודיות

מאת : יאיר קורן פורסם ב"שום פלפל ושמן זית" מנתוני המועצה לגפן היין מתברר כי בציר ענבי היין ירד ב-2005 ל-45,500 טונות לעומת 53,500 ב-2004. קריניאן הוא עדיין הזן הנפוץ ביותר (20.2%) ואחריו קברנה סוביניון (17.5%), מרלו (15.6%), פרנץ' קולומבר (8.6%), אמרלד ריזלינג (5.9%), מוסקט (4.7%), סוביניון בלאן (4.3%), ארגמן (4%) שרדונה (3.5%) ושיראז (3.2%). לצערנו אין בישראל דיווח מסודר על כמויות היין המיוצרות ביקבים ולכן האפשרות היחידה היא לאמוד את כמות היין על פי כמויות הענבים. אם נחשב שמכל קילוגרם של פרי מתקבלים 700 מ"ל של יין ושמענבי יין מייצרים גם מיץ ענבים, ברנדי ויינות קידוש, נקבל בסופו של דבר  את האומדן הזה: בישראל מייצרים כ-30 מיליון בקבוקים של יין שולחני בשנה. אז בפעם הבאה שיגידו לכם שישראל היא "מעצמה של יין" קבלו את זה בפרופורציה הנכונה והזכירו לדובר שכל כמות היין המופקת בישראל היא פחות מטיפה בים הגלובאלי של היין. ואם יטען מישהו שאנחנו "מעצמה" מבחינת האיכות – גם זה די מופרך. זה נכון שמייצרים כאן יינות אדומים (ועכשיו גם כמה לבנים) מצוינים ברמה בין-לאומית, אבל ליינות האלה אין שום ייחוד, שום אפיון ישראלי. האמת הזאת הוטחה בפניה של תעשיית היין הישראלית בטעימה של "וויין ספקטטור": יינות המדורגים כאן בעשירון העליון מצאו את עצמם עם ניקוד נמוך מ-80 ורבים אחרים, מיקבים מכובדים, דורגו בתחום של 87-84. אלה ציונים טובים המעידים על סטנדרט מערבי גבוה, אבל לא הרבה מעבר לכך. הצניעות מעולם לא הזיקה לאף אחד ולכן רצוי שיצרני היין שלנו לא ינוחו על זרי הדפנה, יביאו לכאן זנים ים תיכוניים (מיוון ומסיציליה, למשל) וימשיכו לחתור לייחודיות – יותר בלנדים מעניינים, יותר יינות אלגנטיים. יש לי גם חלום – לטעום יין ישראלי שיהיה פרי של שיתוף פעולה בין יקבים.   אפריל 2006