ישראל פרקר

חוויה לא קטנה עברתי באחד מימי השבוע הלוהטים של סוף אוקטובר 2004. היא ארעה כל כך קרוב לביתי, והייתה ממש בלתי צפויה או מתוכננת. (הרבה חוויות עוברות עלי לאחרונה, מאז שהחלתי לעסוק ביין הישראלי לדורותיו. ראשית, מי שמייצר יין בדקדקנות ובעקביות חייב להיות דמות מיוחדת אפופה בסיפורים, ונוסף לכך עצם היותו של היין מוצר מזון חי, המתפתח כל הזמן, הופכת את העיסוק ביין והסובב אותו למשהו מרתק מלא מסתוריות וסימני שאלה)
כבר כשהייתי ילד בגיל הרך, אהבתי להסתובב עם חברים על ולמרגלות תיליה הגבוהים של  עמק חפר (איזור ילדותי) ולאורך נחל אלכסנדר. מצויד הייתי במעדר קטן, וחיפשתי חפצים היסטוריים ומטבעות בנות אלפי שנים, שרידים להתיישבות עתיקה שהייתה במקום.

כבר אז סיקרנו אותי דברים מסתוריים עטופים בסימני שאלה. לעולם לא זכיתי להיתקל בעתיקות בשטח, חוץ מפעם אחת בה מצאתי מטבע בת כאלפיים שנה על החול בשפת הים ליד בית ינאי, והסתפקתי בהתבוננות בממצאים הארכיאולוגיים, בסקרנות מרובה, המוצגים במוזיאון עמק חפר.

יום אחד, לאחרונה, התברר לי, שליד ביתי בראשל"צ, 40 שנה יותר מאוחר, התגלו ב"סתר", בחשאי, ללא פרסום בעת עבודת החשיפה, 5 גתות עתיקות בנות כ 2300 שנה, בהם ייצרו כמויות גדולות של יין בעת העתיקה. הן נחפרו בקרקע החמרה ע"י בעלי מלאכה הלניסטיים, וקירותיהם טויחו בטיט שנשאר שלם עד היום מתחת לדיונות החול העמוקות שכיסו אותם.

יין וארכיאולוגיה, בשבילי זה כאמור, משהו אפוף במסתורין ובדמיון, משהו מרתק וכמעט דמיוני. הייתי חייב להיות שם, באתר החפירות, ולצפות בממצאים.  וכך היה.

אני חייב לציין שנתבקשתי לא לספר ולצלם את כל מה שראיתי אלא להתמקד רק בגבעת הגתות. ראשית חייב להתפרסם מאמר ארכיאולוגי מדעי מפורט בנושא הממצאים, ורק לאחר מכן יועבר המידע לידיעת "פשוטי העם" כמונו.

בכל זאת אני לא יכול להתאפק (סליחה) ואני חייב לזרוק לאוויר מספר מילות רמז: הרבה מטבעות, כפר גדול, שברי חרסים בכמות גדולה, כלי עבודה קדמוניים.....

ב1882 נוסדה המושבה ראשון לציון, וב1889 הוקם בה מבנה יקב כרמל מזרחי. משונה לדעת ש"עיר היין" הוקמה בדיוק באותו אזור בו היו כפרים בהם ייצרו יין אלפי שנים קודם לכן. האם מישהו מהמקימים ידע זאת בעת בחירת המקום?

השמש החמה הכתה על ראשי מלמעלה כשצעדתי (דילגתי בקפיצות קצרות) ממכוניתי, שכמעט שקעה בחול, לעבר אזור החפירות. טרקטורים ענקיים (מפלצות מהירות מרובות כוחות סוס) נעו במהירות על דיונות  החול סמוך לכביש המוביל מראשל"צ לאשדוד. הם הזיזו כמויות חול ענקיות מצד לצד. מדי פעם חששתי שאחד כזה יעלה עלי או על מכוניתי ואף אחד בכלל לא ירגיש וידע על התאונה שארעה במקום. 
 רצתי בעקבות הארכיאולוג האחראי במקום, עוזי עד, ובידי מיקרופון, טייפ ומצלמה.
ארכיאולגית נוספת המנהלת את החפירה מטעם רשות העתיקות ביחד עם עוזי היא אנג'לינה גוט.   
                                            
עוזי לא נח לרגע, כל הזמן נע בין החפירות השונות ונתן הוראות. עשרות אנשים היו שרועים על הקרקע ופינו את החול מהחפירות. אחרים ישבו וסימנו בעט שחור את הממצאים שהתגלו, וארזו אותם בעדינות בקופסאות קרטון.
נעלי התמלאו בחול טורדני, כשקיפצתי בין דיונות החול העמוקות. מיהרנו בעקבות הפקח היעיל מאוד, פליקס, מרשות העתיקות, שגילה שכמה דקות קודם לכן, הסיר טרקטור במסגרת עבודות חפירת אגם איסוף מים במקום, את שרידי החול האחרונים מעל גבעת חמרה, ופגע  (כך גם גילה אותם לראשונה) בכמה אבני בניה גדולות, שהם חלק ממבנה עתיק נוסף השקוע באדמת החמרה.
(תושבי ראשל"צ, לידיעתכם, חברת מקורות חופרת באזורינו אגם גדול לאיסוף ואגירת מים, וגם אזור תעשייה דרומי חדש מוקם בקצב מואץ.)
עבודת הטרקטור נעצרה מיד בראש הגבעה. הפקח, הארכיאולוג ואני (בכוחות כמעט אחרונים - טירונות בצבא סיימתי כבר מזמן...) הגענו למקום היסטורי נוסף שתוך כמה ימים ייחפר וימצאו בו ממצאים ארכיאולוגים נוספים.... עוזי ניראה מופתע ומפיו נפלטה זעקת התפלאות וסיפוק. לפי הממצאים שראיתי במקום, שעל חשיפתם שקדו אנשים רבים, אני משוכנע שהרבה קריאות מסוג זה, ואף יותר חזקות בקעו בשנה האחרונה מגרונו של הארכיאולוג הצעיר...

תאורי מעתה יתמקדו רק באזור הנמצא כמה מאות מטרים משם, אזור החווה והגתות.

התחלנו את החפירות לפני שנה בערך במימון החברה הכלכלית ראשון לציון, סיפר לי עוזי, לאחר שהתגלו חרסים שהעידו על אפשרות להמצאות מקום יישוב קדום  במקום.
היו אלה חפירות הצלה שנועדו להציל את העתיקות מפני הטרקטורים האימתניים המקימים במקום אזור תעשייה חדש.

במקום נחשפו שרידי יישוב כפרי ובו בית חווה מהתקופה ההלניסטית (לפני כ2300 שנה). בבית החווה התגלו שרידים בעלי אופי חקלאי, לרבות מספר גתות המעידות על תעשיית יין מפותחת אשר התקיימה במקום במאות השלישית עד השנייה לפני הספירה. בית החווה שכן באזור ובו נמצאות גבעות החמרה לפני הגעת החולות,  שהגיעו כ 200 שנים מאוחר יותר וכיסו אותן. המבנה העיקרי הוא בית הבנוי ממספר אגפים  בגודל 1320 מ"ר. לידו נחשפו ונוקו 5 גתות  בעלות משטחי דריכה מטויחים, ובהם בורות איסוף עמוקים. על סמך גודל ונפח הגתות ניתן להניח שרוב פרנסת תושבי המקום התבססה על גידול גפנים וייצור יין בכמויות גדולות ומסחריות.  קרבתו של המקום לנמל יבנה ים (חוף פלמחים של היום) מרמזת גם על סחר ויצוא יין מפותחים מאוד.

רוב הגתות שמכירים  באזור השומרון וההר הן חצובות באבן.  הגתות כאן קשורות ליישוב והן בנויות  מחפירת בורות באדמה הרכה  וטיוח קירותיהם. לא מוכר ריכוז כזה של גתות במקום אחד.

גידולי גפנים והפקת יין היו לאורך כל התקופות אחד ממוצרי הייצוא החשובים ביותר של ארץ ישראל.

אסנת, דוברת רשות העתיקות,  אמרה לי כי החפירה והמחקר הארכיאולוגי של מבנה זה וסביבתו תורמים רבות  להבנת התרבות וצורת החיים החקלאית בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל בכלל ובאזור מישור החוף בפרט.

אוקטובר 2004