1. ניתן לייצר יין גם מפירות ומירקות אחרים ואף מפרחים מסוימים, אלא שאז הוא נקרא שיכר. אם בכל זאת רוצים לציין את המילה יין חייבים תמיד לציין ממה מורכב היין (למשל, יין שזיפים). המילה יין כשהיא לבדה משמעה תמיד יין ענבים.                            

2. בָּכְּחוּס היה בנו של זאוס. בכל מקום שעבר לימד את האנשים את מלאכת נטיעת הגפנים וייצור היין והפיץ את פולחנו. הטקסים לכבודו התגבשו ביוון החל במאה ה-7 לפנה"ס. בטקסים אלו היו מגיעים להתלהבות ולשיכרון חושים. בשלב יותר מאוחר התמתנו הטקסים וקיבלו צורה של תהלוכות חוגגים. יש סברה הגורסת כי, מהתהלוכות והשירים ששרו בהן התפתח התיאטרון ועל כן, נושא בכחוס גם בתואר "אל התיאטרון" למרות שלא היה כזה באופן "רשמי". הרומאים חגגו את חג ה"בָּכְּחָנַלְיָה" לכבודו של בכחוס בתהלוכות שבהן מותר היה לאנשים לפרוק כל עול, לשמוח ולהתהולל, ועד היום מציינת המילה "בכחנליה" משתה ושמחת הוללות והתפרקות.                    

3. "נכנס יין יצא סוד" – חז"ל חישבו ומצאו כי ערך המילה יין בגימטרייה שווה ל- 70 וערך המילה סוד בגימטרייה שווה 70, והרי לכם משוואה מאוזנת.                                   

4. בקליפות ענבים, בחרצניהם ובשריגי הגפן מצוי חומר הנקרא טאנין, והוא זה המקנה להם את העפיצות - תחושת היובש או החספוס בפה בעקבות שתיית היין. יינות אדומים יתיישנו טוב יותר ולמשך זמן ארוך יותר מאשר יינות לבנים, וזאת בשל כמות טאנין רבה יותר בענבים האדומים.                         

5. חביות מעץ אלון המשמשות ליישון היין ניתנות לשימוש חוזר. פתח החבית קטן, והייתה תקופה שבה העסיקו ילדים שגופם הקטן יוכל להשתחל דרך הפתח, על מנת לנקות את החביות מבפנים. הילדים היו משתכרים מאדי היין שנותרו ספוגים בעץ, וברוב הפעמים היו פשוט נרדמים בתוך החביות. בימינו, המועצה לשלום הילד הייתה פוסלת העסקה כזו באופן מיידי.                                    

6. בסוף המאה ה-19, עם תחילת ההתיישבות בארץ, הוקם יקב בזיכרון יעקב במימון הברון דה- רוטשילד. בסמוך אליו הוקם מפעל לבקבוקים, אשר אמורים היו להכיל את היין המיוצר. להפתעת כולם חול הים של מישור החוף הצפוני לא התאים ליצירת זכוכית, והמפעל נסגר.                               

7. הגפן היא משבעת המינים שבהם התברכה ארצנו, ואכן גידול גפנים היה מקובל מתקופת האבות ובכל רחבי הארץ. בנגב דווקא הנבטים הם אלה שגילו מומחיות בגידול גפנים ובייצור יין. למרות שמם: "חופרי בארות המים", הם אימצו שיטה שונה להשקיית הגפנים. באותה התקופה גידלו גפנים ליד סוכות כדי שהשריגים יוכלו להילפת על המבנה. הנבטים הערימו גלי אבנים שמטרתם הייתה 'להגביה' את הגפן, ניתן לומר כי זוהי שיטת ההדליה הראשונה של גפנים. ערמות האבנים שמרו על הרטיבות שהצטברה באדמה מתחתן ועל הטל שהצטבר עליהן בלילה. רטיבות זו נספגה באדמת הכרמים, והגיעה והשקתה את שורשי הגפנים. שרידים ארכיאולוגים של 9 גתות לדריכת ענבים ולייצור יין נתגלו באזור הנגב הצפוני.

8. הפרדוקס הצרפתי הוא כינוי המתאר את הסתירה, לכאורה, בין התזונה והרגלי החיים בצרפת הנחשבים כגורמים למחלות לב, לבין מיעוט התמותה ממחלות לב לעומת ארצות אחרות. הסיבה לסתירה זו: יין אדום מכיל נוגדי חמצון העוזרים בניקוי הדם ממשקעים בכלי הדם.                              

9. בספרד, גדל עץ אורן בשם תה - TEA, המשמש לייצור חביות ליין. היין שמיושן בחביות מעץ זה זכה לכינוי המוזר "יין התה".                                           

10. ארומה הוא המונח שמשמש לתיאור של ריחו של העינב, של יין צעיר או של תירוש. בתחילת שנות השמונים פיתחו מדעני היין שבאוניברסיטת דייוויס בקליפורניה בראשותה של החוקרת אן נובל את גלגל הארומות, שנועד לעזור לתאר בצורה מדויקת את ניחוח היין ולהגדיר את האפיונים המדויקים שלו.

אסף גלאי הוא הבעלים של "יקב גלאי", יקב ישראלי הממוקם בצפון הנגב, שעיקר התמחותו ביינות אדומים חצי יבשים מסוגי קברנה סוביניון ומרלו. את היינות ניתן לרכוש ישירות מאסף בטלפון 054-2166321, בתל אביב ב"כיכר היין" בכיכר המדינה וב"פרי הגפן" בנווה צדק, וברמת גן ב"משקאות חינאווי".