ישראל פרקר

יום שבת, בדיוק באמצע מאי 2004. יום השישי שלפניו היה יום שרב מתיש. הוא הסתיים, והחליפה אותו קרירות אביבית עם רוחות חזקות. עונת השקות היינות החדשים בעיצומה וגם תורו של יקב מישר הותיק הגיע, יקבם של חיה וזאב סמילנסקי במושב מישר. הגעתי אליו מצויד במצלמתי הדיגטלית, צמא ומסוקרן לטעום עוד יינות חדשים.

שיירת המכוניות הארוכה, שחנו בחזית בית סמילנסקי, העידה שמשהו ייחודי מתרחש ביקב. חתני השמחה היו ארבעה יינות חדשים שהושקו.  חובבי יין ממקומות שונים בארץ הגיעו לכבדם בטעימה.

הכרם הנמצא סמוך ליקב עטור בעלים ירוקים ואשכולות הענבים הקטנים מתחילים לגדול ולהכין עצמן למקור יינות 2004 של היקב, היווה תפאורה נאותה לאירוע החגיגי.

לאחר סיור קצר בכרם, שבראש שורותיו ניצבים הוורדים היפים עם הפרחים הצבעוניים, טעמתי את היינות. התחלתי במרלו 2002, עברתי לקברנה 2001 וממנו ליין הדגל של היקב הקברנה סוביניון  2001  730. יין זה הוא הרזרב. חיה סיפרה לי שהם לא אוהבים להשתמש במילה רזרב ולכם במקומה החליטו להשתמש במספר 730 שהוא מספר הבקבוקים אותו ייצרו מהרזרב הראשון של היקב. אהבתי מאוד את היין  הזה שהוא מאוזן ובעל שלל ריחות  וטעמים פירותיים.   
קינחתי ביין הקינוח מוסקט טקסום (מלהפך). זהו יין מיוחד, שעבר תהליך מיוחד ששמר על המתיקות הטבעית והוא מכיל- 16.5 אחוזי אלכוהול בלי תוספת, ונעשה בתסיסה טבעית .הבציר המיוחד והטיפול המיוחד בין הבציר לתסיסה הקנו ליין  את טעמו המיוחד. זאב אמר שבשלב זה תהליך הייצור נשמר בסוד. זהו שילוב של הרבה  תהליכים בהם משתמשים בייצור יינות קינוח שונים בעולם. היין  מאוד פרחוני, פירות  טרופים, ליצ'י ופסיפלורה. ניראה שאנשי היקב מאוד גאים בו.  לפני שנתיים הם  עשו יין כזה בכמות קטנה ניסיונית. הוא זכה לתשבחות גדולות, אך בשנה שעברה הם לא הצליחו לעשות יין שיתחרה בו. השנה הצליח הניסיון. יוצרו כ 400 בקבוקים של 500 סמ"ק מטון ורבע של פרי.   בעוד שנתיים יהיו גם בכרם יקב מישר גפני מוסקט , ואז יוכלו אנשי היקב לטפחם בדיוק כפי שהם רוצים כדי להכין את יין הקינוח הטוב ביותר, לדעתם.

חיה לומדת בזמנה החופשי (שהוא קצר מאוד כנראה) עיצוב. שתי עבודות שלה, כורסאות שיוצרו מזמורות גפנים שנגזמו בכרם, עומדות על משטח הסמוך ליקב.

עשרות רבות של אורחים הגיעו ליקב. היו פנים מוכרות של חובבי יין ישראלי שלא מפסידים אף השקה, אך שמחתי לראות גם הרבה מאוד פנים חדשות שהגיעו למקום ואני מקווה שהם יצטרפו לקהל מעריצי היינות הישראלים המתמיד בביקוריו ביקבים.

היה שם גם אבנר בן , שהטיב לספר את התרשמותו מאירוע הטעימה. אני מביא כאן במלואם את רשמיו מהבוקר המהנה:

הייתי בהשקת היינות השנתית של יקב מיישר. מקום חביב במושב מיישר, שהוא חלק מיישובי גדרות ליד עשרת. בעלי היקב הם זאביק סמילנסקי ורעיתו חיה, זוג ישראלים חביבים שמפיקים יין טוב במקום שלכאורה אינו אפשרי. שנים למדנו שיין טוב נבצר בארץ באזורים הגבוהים – הגליל העליון, הרי ירושלים או הרי הנגב – ואילו כאן הכרם נמצא בגובה נמוך, באדמת חמרה חולית (ולא בקרקע גירית) ובמזג אויר חם (ולא במזג אויר קריר).
הזוג סמילנסקי התחיל להכין יין כתחביב בצרפת, לפני עשרים שנה, והמשיך את התחביב בארץ עד שזה הפך ליקב שמייצר כ- 4500 בקבוקים לשנה. היינות שטעמנו היו אדומים:

מרלו 2002 – יין מגפנים בנות 7 שנים שיושן שנה בחביות ונמכר זו השנה הראשונה. יין פירותי, המוכן לשתיה מיידית, אך עתיד להתיישן עוד שנתיים לפחות. מכיל כ- 10% קברנה סוביניון.

קברנה סוביניון 2001 – היין עשוי 87% קברנה ו- 13% מרלו. יין פירותי מאוד, רחוק מאד בטעמו מטעמי יינות קברנה של העולם הישן. היין יושן בחביות במשך 24 חודשים וחיכה עוד כחצי שנה בבקבוק, לקראת ההשקה. נעשה שימוש בתערובת חביות, רובן צרפתיות, חדשות או בנות שנה. היין הוצא מהחביות, עורבב, נוקה ממשקעים והוחזר שוב לחביות. תהליך זה חזר על עצמו 4 פעמים במהלך היישון.

קברנה סוביניון 730 2001 – זהו יין הרזרב של היקב. היין עשוי 100% קברנה.
 

ישבנו לנו בצהריי שישי חמימים, רגלינו מתבוססות באדמה החולית, ועינינו משקיפות על הנוף הפסטורלי של הכרם המוריק והגבעות הסמוכות מסביב. אוירה של טוסקנה, במרחק חצי שעת נסיעה מתל-אביב. כוסינו מלאות ביין נהדר, אוכלים מעט לחם כפרי ונהנים מהשלווה, הכל-כך לא אופיינת לאזורנו הסוער. סיימו את הטעימה עם יין קינוח מוסקט צונן, שטעמו המתוק והעדין ערב לחכנו. קנינו תריסר בקבוקים ויצאנו לדרכנו חזרה, כשטעם היין והשלווה עדיין בפינו. נחכה בקוצר רוח להשקה בשנה הבאה. אנחנו נבוא – על בטוח.

לחיים, לחיי היין הישראלי !!!