רשמי מסע – מיומנו של סטודנט במכללה

מאת: זן אור

ב- 15.10.06 נפתחו הלימודים במכללת רמת-גן במסלול מעניין וחדש מבחינת הקונספט: "Wine Academy של מכללת רמת-גן".

במסגרת הטור הזה, אספר לכם מדי פעם על ההתרחשויות במכללה, הלימודים, המרצים וכמובן, על החוויות כתלמיד מן המניין בתוכנית אקדמית שכוללת שתיית יין כחלק ממערך הלימודים.

לעת עתה רק אמסור שמדובר בתוכנית לימודים בת כ-שנה, שמכילה כ- 300 שעות לימוד בנוסף למעבדות, סיורים ביקבים ואף כוללת אפשרות לסטאז' ביקב או במסעדה (בהתאם לייעוד המקצועי של התלמידים).

את השיעור הראשון העביר דר' ארקדי פפיקיאן בחיוניות של ילד ובבשלות הניסיון של גפן בוגרת. הנושא: פילוסופיה ויין!

ארקדי מדבר על יין בתשוקה של נער מאוהב. בעיניו יין הוא כמו ילד, והיינן – המיילדת, ההורה, המחנך.. שלבי הנטיעה, טיפוח הכרם, הטיפול בפרי, הבציר והמסע ליקב. סחיטה, תסיסה ושלבי הויניפיקציה השונים. הביקבוק, היישון ביקב ובארון היין, פתיחת הבקבוק ולבסוף – שתיית היין, כולם מקבלים תיאור מקצועי ונרחב עם תוספת שובת לב לאותה אנלוגיה.

שלבי היין, על קצה המזלג:

יין כתינוק הזקוק לעזרה בהתגברות על מחלות ילדות כאלו ואחרות.

יין כילד הזקוק לחינוך (מספר שיטות החינוך הוא, לפחות, כמספר הילדים הקיימים).

יין כמתבגר הזקוק לזמן עם עצמו, בעוברו תהליכים שאל לנו להתערב בהם אלא לצפות להשגיח ולתת לתהליך ולזמן לעשות את שלהם.

יין כבוגר, קמטי הניסיון אולי עושים אותו, לחלק מהאנשים, פחות מושך מבחינה חיצונית, אך תוכנו ואופיו, שחושלו והורכבו עם השנים, יכולים להביע מורכבות ועומק שאין דרך "אינסטנט" להשיגם..

יין בגיל הזהב, שכבר אינו במלוא כוחו ויש שכבר סובל מבעיות תפקוד כאלו ואחרות, אך לאוזן (או לאף) הקשובים מחכים סיפורים מאלפים..

למדנו על ייננות כמלאכה המושתתת על הבנה מדעית ויישום אומנותי. על מיקומה של ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית (חבר'ה – לא רק שאין לנו במה להתבייש, כולנו יכולים להסתובב עם חזה זקוף!), קבלנו טיפים מקצועיים לאמוד את הפרמטרים הניתנים לנו ע"י היקבים, קיבלנו סקירה כללית על טכנולוגיות יצור שונות וקיבלנו את המסר שלכל תהליך יש מחיר, לסינון עדין או גס, לטמפרטורת התסיסה ולתהליכים רבים נוספים. אפילו שמענו על ציוד היקב בכלליות, ועל הדלתות הפתוחות ליזמים ולעוסקים בתחום לחדש ולייעל את התעשייה.

ההרצאה כולה הזכירה לי משפט אהוב של לואיס קרול: "בבואך לתאר צורה, קול או צבע, אל תתאר את הדבר ביובש. מסור עליו פרטים מרומזים ולמד להסתכל על הכל בסוג של קריצה מנטלית".

אך ההפתעה הראשונה מכולם – כמות האנשים בכתה! לא תיארתי לעצמי שתהיה היענות כזו כבר בשלב הראשון (כבר מדברים על מחזור שני שייפתח בקרוב). משיחות התרשמתי שמדובר בקהל משכיל עם הבנה בתחום ובהחלט כמה אנשים בעלי ניסיון לא מבוטל שבאו להעמיק ולחדד את הידע. בנים ובנות מתחום המסעדנות, חנויות היין ועוד.

נתון שבלט מאוד לעיניי: נוכחות לא מבוטלת של חובשי כיפה בכתה. מודה ומתוודה הייתי בור מספיק להיות מופתע. אחרי הכל, ליין הכשר יש נוכחות עולה בטעימות איכות וכמובן בתוצאות בתחרויות ועוד, אבל משום מה לא רואים כמות שווה של חובשי כיפה בטעימות למיניהן ואני, לצערי, עוד לא פגשתי מלצר יין דתי...

לזכות המכללה יש לציין שהיו מודעים הרבה יותר ממני להתעניינות של קהל דתי בעולם היין ובתוכנית הלימוד יש התחשבות לא מבוטלת בנושא הכשרות, כחומר לימודי ובבחירת היינות לטעימה (חלקם כשרים).

על תוכנית הלימודים חתומים:

דר' ארקדי פפיקיאן, יינן, דר' לטכנולוגיות היין, יועץ ליקבים ובכלל, איש אשכולות. מוסמך המכון למדעי הגפן והיין, אוניברסיטת מאדאראג', אוקראינה.

פרופ' עודד שוסייב, יינן ובעלים של יקב "כרמי יוסף" המייצר את יינות "Bravdo". חבר הסגל האקדמי במכון "רוברט סמית" למדעי הצמח והגנטיקה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

אסף פז, יינן יקבי בנימינה, יועץ ביקב ויתקין, בעל תואר שני בייננות מהפקולטה לייננות בבורדו ובעל תואר ראשון בביוכימיה מהפקולטה לחקלאות ברחובות.

בין סגל המרצים (שלצערי, קצרה היריעה מלפרט בשלב זה):

פרופ' עמוס הדס, דר' תירצה זהבי (שנתנה השבוע הרצאה מאלפת למשתתפי תחרות "פרס ירדן" של יקבי רמת הגולן), דר' אביטבול אילן, חיים גן, אורי גלבוע, שריאל שני, אדם מונטיפיורי, טלי סנדובסקי ועוד רבים, טובים ומוערכים.

בואו לא נשכח, אין הרבה מקומות אקדמיים בארץ שלקחו על עצמם את הסיכון, הרימו את הכפפה (שאנחנו זרקנו בפניהם) והקימו מערך לימודים בתחום היין. על כך מגיעה התודה לנשיא המכללה עודד דברת, שהתגלה כחובב יין מובהק, לסגנו יוסי סידבון, למנכ"ל משה שפירא ולרכזת המקצועית גיתית רוברמן על ההשקעה והיוזמה.

דרך צלחה!

הכותב הוא מלצר היין במסעדת מול-ים, מרצה בנושאי יין ואלכוהול ויועץ לברים ומסעדות בתחום.

אוקטובר 2006